ת"פ 18449-04-23

תקציר

על פי הסדר טיעון, הודו הנאשמים בהחזקת נשק, לרבות רובה ציד מאולתר, ותחמושת לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. כתב האישום פירט את כלי הנשק והתחמושת שנמצאו ברשות הנאשמים, תוך ציון הסכנה הפוטנציאלית והסכנה המיידית הנשקפת מהתחמושת הנגישה. התובע הדגיש את חומרת עבירות הנשק, הדגיש את הסיכון לפגיעה ואת הצורך בהרתעה, וביקש עונש של 24 עד 48 חודשים בגין החזקת נשק ו-6 חודשים בגין החזקת תחמושת. הסנגורים טענו לעונשים מקלים יותר, תוך הדגשת היעדר כוונה לפגוע והיעדר רישום פלילי קודם. בהתייחסו לפסקי הדין האחרונים, השופט הכיר במגמה להחמרת הענישה בעבירות נשק ובסיכון הפוטנציאלי לשלום הציבור. בהתחשב בטיעוני הנאשמים, החרטה והנסיבות הפרטניות, לרבות עברו הפלילי הנקי של נאשם אחד, גזר השופט על נאשם 1 15 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 6,000 ₪. על נאשם 2, בעל עבר קודם, נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי זהה, בשל אופי עבירותיו הקודמות. שני גזרי הדין הוטלו עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. השופט פירט גם את אמצעי התשלום עבור הקנסות ופירט את השמדת או חילוט מוצגים, כאשר הטלפונים הניידים יוחזרו לנאשמים עם סיום הכרעת הדין.