ת"א 969/96

תקציר

התובע הגיש בקשה לביצוע שלושה שיקים חתומים על ידי הנתבע. הנתבע התנגד, תחילה הכחיש את חתימותיו על השיקים ולאחר מכן טען כי גם אם היו חתימותיו, התובע אינו מחזיק בהן כראוי וכי אין לכבול לו. בית המשפט מינה מומחה לגרפולוגיה שחוות דעתו אישרה כי החתימות הן של הנתבע. בית המשפט קבע כי הכחשת השווא של הנתבע את חתימותיו לוקה בחוסר אמינות ומרמזת כי התובע זייף אותן, דבר חמור. השיקים לא ניתנו לצורך משיכה, קבלה או המרה ולכן חתימותיו של הנתבע נחשבו "מעין נושאות". נמצא כי התובע מחזיק נכון בשיקים ומאחר שהחזיק בהם בטרם חלף זמנם, היה במצב תקין לפי סעיף 28 לפקודת השטרות. בית המשפט דן גם בשאלה האם חתימותיו של הנתבע היו של ערב, אך מצא כי התובע לא סיפק הוכחה מספקת לכך. השופטת סיימה את דבריה בכך שקיבלה את תביעת התובע והורתה על המשך הליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעת, אשר חויבה גם לשלם את הוצאות המשפט של התובע לרבות הוצאות מומחה ושכר טרחת עורך דין.