ע"א 6211-01-11

תקציר

ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית משפט קמא, ולא מצאה עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות והמהימנותיות. נטל ההוכחה בדבר פירעון הלוואה ואמיתותה של תעודת החזר הלוואה היה על הנתבע, ובית המשפט מצא כי הנתבע לא עמד בנטל זה. בית המשפט בחן גם את נסיבות ההסכם השני ומצא כי אין זה סביר שההלוואה נפרעה, מה גם שההסכם הצביע על הלוואה בעבר. השופטת הטילה ספק באמיתות תעודת החזר ההלוואה, במצבו הכלכלי הרעוע של הנתבע ובחוסר הסבירות של גרסת התובע לאירועים. כמו כן, בית המשפט לא מצא כל ראיה לקנוניה בין התובעים לבין צדדים שלישיים, כפי שנטען על ידי הנתבעת. עדותו של עד מפתח, איצקוביץ', לא הייתה חד משמעית, ועניינו בתיק העמיד את מהימנותו בספק. לבסוף, שטר המקרקעין ההיסטורי של דירה הקשור לתיק לא תמך בטענת הנתבע. לאור ממצאים אלה, הערעור נדחה, והנתבעים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך הדין של התובעים.