בש"פ 5642/18

תקציר

הכרעת הדין כוללת דחיית ערעור בעניינו של נאשם המואשם בעבירות סמים חמורות, אשר עליהן עומדת חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי חוק המעצרים. המערער, שמימש את זכות השתיקה בחקירות, לא יכול היה לסתור חזקה זו. הקדימות קובעת כי סחר בסמים מחייב בדרך כלל מעצר עד לסיום ההליכים, כאשר פיקוח אלקטרוני או שחרור הם נדירים במיוחד. המקרה עסק בתפקידו המרכזי של המערער ביבוא סמים, כאשר נמצאה כמות משמעותית של סמים, תוך הדגשת סכנה משמעותית שלא ניתן למתן באמצעות פיקוח אלקטרוני. הייתה ספקנות לגבי המפקחים המוצעים – ובפרט אחותו וגיסו של המערער – שניהלו בפועל את המערער, דבר שיוחס לחוסר עקביות בסיכומי המשפט ולהשגחתו הישירה של בית המשפט, שהביאה לכך שבית משפט קמא מצא אותם בלתי מתאימים. נדחו טענותיו של המערער בדבר חריגות מהמלצות שירות המבחן ופער לכאורה בהחלטות הגשת כתב אישום בינו לבין מעורב אחר. הובהר כי היעדר כתב אישום נגד האדם האחר נבע מחוסר ראיות מספיקות, בניגוד למערער, שנמצא עם המזוודה. בית המשפט עמד על כך ששיקול דעתו אינו מושפע מהמלצות שירות המבחן או מתוצאות כתב האישום השונות, ועודד כי בעתיד יוצעו מפקחים שלא נבדקו. בסופו של דבר, הערעור נדחה ב-9 באוגוסט 2018, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר.