בר"ע 19575-03-11

תקציר

במקרה שלפנינו, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בדבר דחיית בקשתו להגיש שאלות הבהרה למומחה רפואי. המבקש, המועסק במפעל כימי משנת 1995, אובחן כחולה בלוקמיה לימפטית כרונית בשנת 2000 וביקש הכרה במחלה כפגיעה בעבודה. המומחית שמונתה על ידי בית המשפט, ד"ר עינת שיינר, הגיעה למסקנה כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבקש לבין מחלתו, למרות חשיפתו לכימיקלים שונים הנחשבים למסרטנים. המבקש ערער על כך, וטען כי חוות דעתו של ד"ר שיינר אינה מתייחסת במלואה לעובדות המוסכמות על הצדדים ולראיות מתועדות. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו לשאלות הבהרה, וקבע כי דו"ח המומחה הוא מקיף. עם זאת, בערעור החליט בית המשפט העליון לדון בחלק מהשאלות הללו, תוך הכרה ברלוונטיות הפוטנציאלית שלהן ובצורך בהבהרה, וציין כי הן אינן מכבידות על הליך המומחה באופן בלתי ראוי. בסופו של דבר, הערעור התקבל באופן חלקי, והותר לשלוח שאלות סלקטיביות לד"ר שיינר, ובכך לאפשר למבקש הזדמנות נוספת להשפיע על חוות דעתו של המומחה בנוגע לקשר הסיבתי בין סביבת עבודתו לבין לוקמיה. פסק הדין הדגיש את תפקידו של בית המשפט באיזון בין שיקול הדעת הפרוצדורלי לבין הצורך בבדיקה מעמיקה במקרים הנוגעים למחלת מקצוע. לא נפסקו הוצאות בערעור.