ת"פ 22765-09-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרון המידתיות כפי שנקבע בתיקון מס' 113 לחוק העונשין, הקובע כי חומרת העונש צריכה להיות תואמת את נסיבות העבירה ואת אשמתו של הנאשם. העבירות שביצע הנאשם, הכוללות נשיאה והובלה של רימון הלם, פזיזות, רשלנות ואיומים, נחשבות פחות חמורות מעבירות נשק קטלני. השופט מציין את הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, ובהם שלום הציבור, הסדר והביטחון האישי של המתלונן. בהתייחס לפסקי דין קודמים, השופט קובע את העונש ההולם במקרה זה לטווח של 9 עד 24 חודשי מאסר. בקביעת העונש שוקל השופט גורמים ספציפיים לעבירה, כגון היעדר פגיעה פיזית וכוונותיו המאיימות של הנאשם. בנוסף, השופט מתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, לרבות עברו הפלילי של הנאשם, תקופת מעצרו, הודאתו והסכם הסולחה בין הנאשם למתלונן. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם תשעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי משמעותי וקנס כספי, במקום חילוט רכבו של הנאשם. השופט מדגיש את ההיבטים ההרתעתיים והעונשיים שבגזר הדין, תוך הכרה בהיעדר פגיעה משמעותית בעבירות. הנאשם מוזהר לגבי תנאי עבודות השירות וההשלכות האפשריות של אי ציות. הזכות לערער על פסק הדין נשמרת לשני הצדדים לתקופה של 45 יום.