בג"צ 6612/22

תקציר

בית המשפט דחה את העתירה על הסף בשל פגמים פרוצדורליים משמעותיים ושיהוי. העותרת ביקשה לתקן בדיעבד חוקים ותקנות הנוגעים לסיוע לעסקים באמצעות הנחות בארנונה הקשורות למגבלות הקורונה. עם זאת, העתירה הוגשה שנתיים לאחר חקיקת החוקים הרלוונטיים – חוק הסיוע ביולי 2020 ותקנה 33א בספטמבר 2020 – ולכן נקבע בטרם עת. בית המשפט קבע כי העיכוב אינו מוצדק, גם בהתחשב בכאוס ששרר במהלך המגפה, שכן המועדים להגשת בקשות סיוע חלפו זה מכבר. בנוסף, העתירה נכשלה בשל אי מיצוי ההליכים המשפטיים הרלוונטיים והשמטת המשיבים הנדרשים, כגון הכנסת ומשרד האוצר, בהגשה. זאת ועוד, העותרת לא ביקשה סעד חלופי לאחר שהתנגדותה לארנונה נדחתה וועדת הערר אישרה מחדש את ההחלטה, עליה יכלה לערער באמצעות בית משפט מנהלי. כמו כן, בית המשפט הדגיש את חוסר רצונו המסורתי להתערב במדיניות כלכלית שנקבעת על ידי הרשות המבצעת והמחוקקת, במיוחד במהלך המגפה. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את העתירה מבלי להתייחס להוצאות.