ע"פ 6265-03-12

תקציר

המערער זוכה מהעבירה של העלבת עובד ציבור, אך הורשע בעבירות של איומים והתנגדות למעצר. מהראיות עולה כי המערער איים על שוטרים וקילל והעליב אותם. כשנתפס ניסה להימלט ואז תקף את השוטר שתפס אותו. בית משפט קמא קיבל את גרסת האירועים שמסרה השוטרת המעורבת. עדותה הרשימה את בית המשפט, למרות פגמים שונים במעשיה, ובית המשפט מצא אותה כעדה אמינה. התחקיר התקשורתי שהוצג בפני בית המשפט לא תמך בגרסתו של המערער לאירועים. באשר להרשעה באיומים, מצא בית המשפט כי אמירותיו של המערער היו מאיימות בהסתכלות אובייקטיבית. הנסיבות שבהן הם נוצרו, והמסר שהם העבירו, היו מאיימים. העובדה שהאיומים לא כוונו כלפי אדם ספציפי אינה רלוונטית, שכן המערער נקב בשמו של קצין ספציפי שהכיר. באשר לעבירת העלבת עובד ציבור, מצא בית המשפט כי האמירות המיוחסות למערער דומות יותר לניבולי פה ולגידופים, ואינן פוגעות בליבת כבוד האדם כנדרש באיסור הפלילי, גם אם הן פוגעניות ופוגעות בשוטר. לפיכך, זיכה בית המשפט את המערער מאשמה זו. חרף הזיכוי מאשמת העלבת עובד ציבור, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בעונש שהטיל עליו בית משפט קמא, אשר הביא בחשבון את הרשעותיו הקודמות של המערער בעבירות שונות ואת חוסר כבודו למערכת אכיפת החוק. בית המשפט הדגיש את הצורך בענישה חמורה למי שתוקף עובדי ציבור במסגרת תפקידם, כדי להעביר מסר של אפס סובלנות לאלימות כזו. סיכומו של דבר, הערעור התקבל בחלקו והמערער זוכה מהעבירה של העלבת עובד ציבור. יתר הטענות שהעלה המערער נדחו, ויתר קביעותיו של בית משפט קמא התקבלו.