בש"פ 372/14
החלטה עליון
תקציר
הסעיף דן בכללים ובאמות המידה שעל בית המשפט לפעול לפיהם בבואו לדון בהארכת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו. בכלל זה, בחינת חומר החקירה כדי לקבוע את כוח ההוכחה הפוטנציאלי והערכה אם קיים סיכוי סביר להוכיח את אשמתו של הנאשם על סמך הראיות. במקרה דנן, כל הראיות נגד המערער הן נסיבתיות. בית המשפט בוחן את הקשר של המערער לטלפונים שנגנבו לכאורה במהלך חלק ממעשי השוד ואת הקשר שלהם לקטנוע ששימש למעשי השוד. בית המשפט מוצא די ראיות לכאורה המצביעות על מעורבותו של המערער בעבירות. הדבר נתמך בראיות נוספות, לרבות התנהגותו החשודה של המערער, כגון בריחה מהמשטרה ושתיקה במהלך החקירה. גם זיהויו של המערער כנהג הקטנוע ששימש לביצוע השוד, שחזור הקורקינט האמור ועדויות העדים תורמים לראיות לכאורה. בית המשפט מגיע למסקנה כי קיים סיכוי סביר שהצטברות הראיות תביא להרשעת המערער ולפיכך דוחה את הערעור, תוך שהוא מחזק את החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את מעצרו עד תום ההליכים.
חקיקה מקושרת
בש"פ 372/14 דין נוי נ' מדינת ישראל, עליון (27.1.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.