ת"א 2331/01

תקציר

התובעת, שושנה בכר, נפגעה כהולכת רגל בתאונת דרכים בדצמבר 2000 והגישה תביעה לפיצויי נזיקין נגד מבטחת הרכב הנתבעת. הנתבעת הודתה בחובתה לפצות את התובע והמחלוקת העיקרית נסובה סביב נכותו של התובע וגובה הנזק. בית המשפט שמע חמישה עדים מטעם התובעים והגיש מספר תעודות מעובדי ציבור מטעם הנתבעים. המומחה האורתופדי שמונה על ידי הצדדים קבע את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 37%, דבר שאף אחד מהצדדים לא חלק עליו. המחלוקת העיקרית נגעה לנכות התפקודית, כאשר בא כוח התובעים העמיד אותה על 75% ובא כוח הנתבעים על 30%. בית המשפט העריך אותו ב-37% הן לחישובי העבר והן לחישובי העתיד. בית הדין בחן את הפסדי השכר של התובע בעבר ובעתיד. התובעת הציגה רק ארבעה תלושי שכר בין השנים 1996-1997 ולא הוכיחו בכתב את שכרה בשלוש השנים שקדמו לתאונה. בית המשפט קיבל את שכרה החודשי הממוצע של התובעת בסך 2,000 ₪, שגם הוא נתמך על ידי הנתבעים, ועוד 1,500 ₪ מטיפים, ובסך הכל 3,500 ₪ לחודש. בהתחשב בנכותו התפקודית של התובע וכי יש לחשב את הפסד השכר שישה חודשים לאחר התאונה, קבע בית המשפט את הפסד השכר בעבר ובהווה בסך של 1,295 ₪ לחודש. סך הפיצויים בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד חושב על 253,078 שקל. לאחר מכן דן בית המשפט בתביעת התובע לפיצוי בגין סיוע לצדדים שלישיים בעבר ובעתיד. התובע ביקש 2,000 ₪ לחודש, ואילו הנתבעת הציעה 540 ₪ לחודש. בית המשפט פסק לתובעת 1,080 ₪ לחודש עבור סיוע דו-שבועי של ארבע שעות, למשך כל חייה, ובסך הכל 225,674 ₪ לעתיד ו-70,200 ₪ לעבר, שניהם כולל ריבית כדין. הוצאות רפואיות, בעבר ובעתיד, נפסקו בסכום גלובלי של 20,000 ₪, ואילו הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד נקבעו על 30,000 ₪, בהתחשב במוגבלות בניידות של התובע. כמו כן פסק בית המשפט 64,398 ₪ בגין כאב וסבל, בהתאם לאשפוזו של התובע ולנכותו הרפואית. לאחר מכן פנה בית המשפט לניכוי מסכומי הפיצויים. הנתבע טען כי יש לנכות תשלומים תכופים בסך 23,753 ₪ וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי. בית המשפט קיבל את הטענה כי יש לנכות מהפיצויים את התגמולים מהמכון, אך חישב את הסכום כ-367,935 שקל, על פי נוסחה המבוססת על היחס בין הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה לנכות הכוללת כפי שנקבעה על ידי המכון. לבסוף, פסק בית המשפט לתובע 13% שכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ, מהסכומים שנפסקו, בניכוי הניכויים. סך הסכומים שנפסקו לתובע, לאחר ניכויים, עמדו על 566,445 ₪ בגין נזקי עבר ו-544,457 ₪ בגין נזקים עתידיים, הן כולל הפרשי הצמדה והן ריבית כנדרש בחוק. פסק הדין הוקרא בנוכחות הצדדים ביום 28.12.06.