עד"י 3952/06

תקציר

המערערים הורשעו בחברות בארגון בלתי חוקי, החזית העממית, ובביצוע שירותים עבור התאחדות בלתי מותרת. בית משפט קמא ביסס את פסק דינו על עדותו של עד במשטרת ישראל. ההגנה טענה כי הודעתו של העד לא נמסרה באופן חופשי וכללה פרטים בלתי הגיוניים, ולכן היה מקום לזכות את המערערים. התביעה הצבאית טענה כי פסק דינו של בית משפט קמא היה נכון וכי גזר הדין היה קל מדי. ערכאת הערעור הסכימה עם התביעה ולא מצאה סיבה להטיל ספק בהערכת המהימנות של בית משפט קמא לגבי העד המרכזי. כן נחה דעתה, כי התקיימו הדרישות לשימוש בעדותו של העד וכי טענות ההגנה נגד נכונות ההצהרה אינן נתמכות. בסוגיית גזר הדין הסכים בית המשפט עם התביעה כי בית משפט קמא הקל יתר על המידה והחמיר את העונש ל-20 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 12 חודשי מאסר על תנאי, וקנס, בהתאם לחומרת העבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת. ערכאת הערעור בחרה שלא להחזיר את המערערים לבית המשפט לצורך מתן גזר הדין והודיעה כי גזר הדין החדש ייכנס לתוקף מיום מעצרם.