רע"א 45030-02-21

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעורים על ההחלטה ליתן צו מניעה זמני ולדחות את הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי. בית המשפט נתן רשות ערעור לאחר שהועלו טענות משמעותיות, אך בסופו של דבר אישר את ההחלטות. באשר לצו המניעה ציין בית המשפט את ההיסוס הכללי של ערכאות הערעור להתערב בשיקול הדעת הרחב של בתי המשפט הפרוצדורליים במתן סעד זמני, וזאת רק במקרים חריגים. בית המשפט מצא כי החלטת בית משפט קמא אינה מקרה חריג כל כך ובחן נכונה את השיקולים העיקריים למתן צו ארעי. ממצאיו של בית משפט קמא בדבר סיכויי ההצלחה ומאזן הנוחות נתמכו בחומר הראיות והצדיקו את צו המניעה. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר השיהוי בהגשת הבקשה והיעדר דיון פרונטלי, וקבע כי אין בהן כדי להצדיק את דחיית הבקשה. זאת ועוד, הטענה כי עמדת כלל בעלי הדירות לא התקבלה נדחתה, שכן היא לא הועלתה בפני בית משפט קמא ואינה מדויקת עובדתית. אשר להחלטה בעניין הסמכות, הסכים בית המשפט עם מסקנתו של בית משפט קמא כי נתונה לו סמכות לדון בתביעה. הסעד העיקרי המבוקש בתביעה היה הגרלה חוזרת של מקומות חניה, אשר נפלה בגדר סמכותו של בית משפט קמא. החלטה קודמת של המערערת, שהציעה כי תביעה כזו תידון בפני בית משפט מחוזי, נבדלה שכן מדובר בסעד עיקרי אחר. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, כאשר המערערת תישא בהוצאותיהם של חלק מהמשיבים. ההחלטה ניתנה בהיעדרם של הצדדים.