בג"צ 8076/21

תקציר

דעת הרוב, שנכתבה על ידי השופט וילנר ואליה הצטרף השופט עמית, קבעה כי החלטת שר החינוך שלא לאשר את המלצת חבר השופטים של פרס ישראל להעניק את הפרס לפרופ' עודד גולדרייך בתחום המחקר במתמטיקה ובמדעי המחשב אינה חוקית. השר סירב לאשר את ההמלצה בהתבסס על חתימתו של פרופ' גולדרייך על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי להחרים מוסדות אקדמיים ישראליים בגדה המערבית. השופט וילנר קבע כי החלטת השר לא עמדה באמות המידה המחמירות להתערבות בהמלצות ועדת הפרס כפי שהותוו בפסיקה קודמת, ולכן אינה חוקית. יתר על כן, השופט וילנר הדגיש כי חתימתה של ממשלת ישראל עצמה על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי, אשר החריג במפורש את הגדה המערבית מתחולתו, ערערה את טענת השר כי קריאתו של פרופ' גולדרייך לחרם הייתה כה קיצונית עד כי הצדיקה את ביטולה הראשון של המלצת פרס ישראל בתולדות המדינה. בסופו של דבר הורה הרוב לבטל את החלטת השר והמליץ להעניק לפרופ' גולדרייך את פרס ישראל לשנת תשפ"א בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב. השופט סולברג כתב חוות דעת חולקת. הוא הסכים עם דבריה של השופטת וילנר כי שיקול הדעת של שרת החינוך מבחינה מוסרית מוגבל מאוד, אך הלין על מסקנתה כי החלטת השר הייתה בלתי חוקית. לדעתו, אל לו לבית המשפט להתערב בהליך קבלת ההחלטות של השר, שכן הוא לא היה בלתי סביר, שרירותי או מפלה, והשר לא חרג מגבולות סמכותה של ועדת הפרס. יתר על כן, השופט סולברג הדגיש את האופי הבלתי שפיט של החלטות הנוגעות לפרס ישראל, וציין כי בתי המשפט אינם המקום המתאים לקבוע את הענקת הפרסים. לו החליט השר לאשר את המלצת ועדת הפרס והוגשה עתירה נגד החלטה זו, קבע השופט סולברג כי עדיין היה בוחר לדחות את העתירה ולא להתערב בהחלטת השר.