ת"פ 98/94

תקציר

הנאשם, פ. ב. ר. א., מואשם ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בגין הריגת חברתו, מ. ח., ביום 17.8.94, במרכז ספיר בערבה. בכתב האישום נטען כי הרצח נעשה בדם קר וללא התגרות תכופה. הנאשם עבד כסוהר בכלא באר שבע ושב לביתו ביום האירוע בסביבות השעה 13:00. הוא ציפה למסיבת הפתעה, אך במקום זאת מצא את חברתו מדברת בטלפון. התפתח ויכוח והוא סטר לה. הנאשם טען כי היא רצה למטבח, דקרה אותו פעמיים ונמלטה לבית השכן. במצב של היסטריה, הוא רדף אחריה, ולאחר כמה ניסיונות להרגיע אותו, הוא נכנס לבית השכן וירה בחברתו בחזה ובראשה והרג אותה. ההגנה טענה כי לא הוכח היסוד של "חוסר קינטור", הנדרש להרשעה ברצח. גרסתו של הנאשם לאירועים לא הייתה מהימנה, מה גם שלא נמצאו סימני דקירה על גופו לאחר האירוע. השופט ניתח בהרחבה את ההיבטים המשפטיים של התיק, ובחן את היסודות הנדרשים להרשעה ברצח. השופט הגיע למסקנה כי התביעה הצליחה להוכיח את יסודות ההכנה וקבלת ההחלטות ואת היעדרו של קינטור, למרות טענות הנאשם. השופט מצא את הנאשם אשם ברצח בכוונה תחילה והציע לעמיתו להרשיעו בהתאם.