עת"מ 3683-09-14

תקציר

העותרים, בני משפחה, הגישו בקשה לאיחוד משפחות למשרד הפנים (המשיב) בחודש דצמבר 1997, בבקשה לשדרג את מעמדה של העותרת מס' 2, אזרחית זרה הנשואה לאזרחית ישראלית. הליך הגשת הבקשה נקלע לעיכובים משמעותיים, כאשר המשיב לא נתן מענה בתוך פרק הזמן שנקבע של 3-5 חודשים. בית המשפט מצא כי הטיפול בעניינם של העותרים היווה שיהוי בלתי סביר ובלתי מוצדק, בעיקר בשל פערים בלתי מוסברים בטיפול בבקשה. העיכובים יוחסו הן לשלב שלפני האישור והן לשלב שאחריו. כך, למשל, נדרשו למשיב למעלה משנתיים כדי לאמת את מרכז חייהם של העותרים, דרישה לאיחוד משפחות. בנוסף, ביטל המשיב את היתר המת"ק של העותרת ללא הודעה, ורישומיהם סתרו את טענת העותר בדבר החזקת ההיתר. בית המשפט מצא את הסברו של העותר לאי מימוש היתרים מסוימים סביר, נוכח קשיי הגישה למשרד הפנים והמשמעות של אי מימוש היתרים באותה עת. במצטבר, עיכובים אלה הצדיקו את שדרוג מעמדו של העותר מס' 2 לת/5, בכפוף לדרישות דין אחרות. בית המשפט הכיר במדיניותה הסבירה של המשיבה בנוגע לדחיית בקשות שדרוג שהוגשו לאחר ינואר 2010 מחמת שיהוי, אך הדגיש כי נדרשת גישה זהירה ורחבה לתיקים הנותרים. הוא הדגיש את אופי הביניים של השדרוג המבוקש, את המועד האחרון הנוקשה להגשת בקשות ואת הצורך בפתרון חקיקתי לתיקים תלויים ועומדים זמן רב. פסק הדין הפציר במשיבה להימנע משדרוג מעמד במסגרת החוקית הקיימת. יש לציין כי בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים, בהתחשב בנסיבות הכוללות. פסק דין זה ממחיש את נטייתו של בית המשפט לבחון היטב בקשות שדרוג ואת מחויבותו למנוע פגיעה ראייתית בעותרים במקרים כאלה, במיוחד כאשר התנהלות המשיב תורמת לעיכובים.