סע"ש 32106-07-18

תקציר

בית הדין הכריע לטובת הנתבעים בתביעה שהגישה מזכירה לשעבר במשרה חלקית, גב' אילנה סינא, נגד מעסיקתה לשעבר, ומנהלם ובעל המניות היחיד שלהם, הנתבע מס' 2. סינא טענה כי הנתבעים לא סיפקו לה כיסוי ביטוחי הולם, ובפרט ביטוח אובדן כושר עבודה, וביצעו הפרשות לפנסיה בחסר במהלך עבודתה, דבר שגרם לה נזק. השאלה המרכזית הייתה האם החברה מחויבת לרכוש כיסוי לביטוח אובדן כושר עבודה עבור סינה, בהתאם לצווי הרחבה שונים הקשורים להסכמים קיבוציים בנושא ביטוח פנסיוני מקיף. הנתבעים טענו כי סינא מכוסה ב"הסדר פנסיוני מוטב", הפוטר אותם מחובה זו. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי גרסת הנתבעים לאירועים סבירה יותר, במיוחד בהתחשב במסמכי הפוליסה החתומים ובעדותו של מר סברנסקי, סוכן הביטוח. נמצא כי פוליסת הביטוח של סינה, שהוצאה בשנת 2000, היוותה הסדר פנסיוני מוטב, שכן היא חרגה משיעורי ההפרשה הנדרשים המפורטים בצווי ההרחבה. יתר על כן, צו ההרחבה משנת 2016, שחייב ביטוח אובדן כושר עבודה, לא ביטל את בחירת העובד במוצר פנסיוני וחל בנסיבות בהן העובד לא הודיע על העדפתו. מאחר שסינא לא ציינה את העדפתה, ובהתחשב בכך שההסדר הקיים עומד בתנאי של הסדר פנסיוני מוטב, קבע בית המשפט כי הנתבעים אינם חייבים לחייב אותה בכיסוי ביטוחי נוסף. בנוסף, בית הדין לא מצא כל ראיה שתתמוך בטענתה של סינה כי הנתבעים הפרו את חוזה העבודה בכך שלא ביטחו אותה מפני אובדן כושר עבודה. התביעה נדחתה, וסינא חויב לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.