תר"מ 27/21

תקציר

במסגרת עתירה זו, אשר הוגשה ליושב ראש ועדת הבחירות האזורית חיפה, עלה לדיון סוגיית השימוש הנטען בנכסי עירייה ובכספי ציבור לצורכי תעמולת בחירות, וכן סוגיית שוויון הפרסום בשלטי חוצות. העתירה הוגשה על ידי תושב העיר מעלות תרשיחא, המתכונן להתמודד בבחירות לראשות העיר, כנגד ראש העיר, העירייה וחברת פרסום חוצות. **הטענות המרכזיות של העותר:** 1. **שימוש בנכסי עירייה:** העותר טען כי ראש העירייה והעירייה עושים שימוש אסור בציוד, בעובדים ובשירותי הדוברות של העירייה לצרכי תעמולת בחירות. 2. **פרסום אסור:** נטען כי מתבצע פרסום אסור לטובת ראש העיר בשלטי חוצות, תוך שימוש במימון משלם המסים. הוצגו שני פרסומים ספציפיים: * "הידעת? הארנונה במעלות תרשיחא היא הזולה ביותר באזור". * "הידעת? הצבת 565 עגלות אשפה חדשות בכל רחבי העיר". לטענת העותר, הפרסום הראשון אינו אמת, שכן הארנונה בשלומי נמוכה יותר, והפרסום השני מהווה תעמולת בחירות. 3. **מניעת פרסום:** העותר טען כי נמנעה ממנו האפשרות לפרסם על גבי שלטי החוצות בעיר, בעוד שראש העירייה מקבל במה. **התייחסות המשיבים:** * **המשיבים 1 ו-2 (ראש העיר והעירייה):** טענו כי לא נעשתה כל פעולה בניגוד לחוק או להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. נטען כי העתירה כללית מדי, למעט ההתייחסות לשני הפרסומים הספציפיים. העירייה הכחישה שימוש בשירותי הדוברות לתעמולת בחירות והדגישה כי היא נמנעת מאזכור שמו של ראש העיר. בנוסף, נטען כי לא ניתנה הנחיה לחברת הפרסום למנוע פרסום מהעותר. * **המשיבה 3 (חברת פרסום החוצות):** טענה כי היא פועלת מכוח חוזה עם העירייה, אשר זכתה במכרז, ומחויבת לספק לעירייה מכסת פרסומים. היא טענה כי אינה רשאית למנוע פרסום או לקבוע את תוכנו, מועדו או גודלו, וכי הפרסומים הנדונים נעשו במסגרת מכסת ההפקות של העירייה. בנוסף, טענה כי אין יריבות בינה לבין העותר. **החלטת ועדת הבחירות:** יושב ראש ועדת הבחירות האזורית, השופט יצחק כהן, דן בכל אחד מסעיפי העתירה לגופו: 1. **צווי מניעה כלליים (סעיפים 1(א) עד (ג)):** דחה את בקשת העותר לצווי מניעה כלליים האוסרים על שימוש בנכסי עירייה, עובדיה, או שירותי הדוברות לתעמולת בחירות. נקבע כי איסור כזה קיים ממילא מכוח החוק, ואין צורך בצו מניעה נוסף. 2. **השבת כספים (סעיף 1(ד)):** דחה את הבקשה לצו המורה לראש העיר להשיב כספים לעירייה. נקבע כי סוגיה זו אינה בסמכותה של ועדת הבחירות, אלא נתונה לסמכות מבקר המדינה או "הוועדה לחיוב אישי" מכוח פקודת העיריות. 3. **פרסומים בשלטי חוצות (סעיף 1(ה) והחלקים הרלוונטיים לדיון, סעיפים 7-8):** * **בעלות על השלטים:** נקבע כי שלטי החוצות, עליהם הופיעו הפרסומים הנדונים, הם בבעלות העירייה או לכל הפחות בשליטתה הבלעדית, שכן הם בוצעו עבורה ונושאים את סמל העירייה. * **תעמולת בחירות אסורה:** על פי **"מבחן המרכיב הדומיננטי"** (מבוסס על פסיקת בית המשפט העליון, ע"א 869/92 זווילי נ' יו"ר ועדת הבחירות), נקבע כי שני הפרסומים – אודות עגלות האשפה והארנונה – מהווים תעמולת בחירות אסורה. * **הנימוק לפרסום עגלות האשפה:** לא נועד להציג מידע שימושי לתושב (מספר העגלות הכולל), אלא לשווק את פעילות ראש העיר לקראת הבחירות. * **הנימוק לפרסום הארנונה:** הפרסום נועד לשכנע את התושבים שראש העיר פועל להפחתת נטל המס, וכי הארנונה בעיר זולה יותר. נקבע כי אף שההשוואה שהעותר ביצע לשלומי (יישוב סמוך) עשויה להיות לגיטימית, כפי שהדבר מצוין בפרסום ("הזולה ביותר באזור"), המידע שגוי, עובדה המחזקת את הטענה שמטרת הפרסום אינה העברת מידע אלא תעמולה. * **הפרת סעיף 2א' לחוק הבחירות (דרכי תעמולה):** נקבע כי הפרסומים בוצעו תוך שימוש ברכוש העירייה ובניגוד להוראות סעיף 2א' לחוק, האוסר שימוש ברכוש רשות מקומית לתעמולת בחירות. * **זכות שוויון בפרסום:** דחה את דרישת העותר לאפשר לו פרסום בשלטי החוצות בשלב זה. נקבע כי הוראות החוק בנוגע לשוויון בפרסום על שלטי חוצות (סעיף 10ב לחוק) חלות רק בתקופת 90 הימים שלפני יום הבחירות, וכי "תקופת הבחירות" כהגדרתה בחוק טרם החלה. **הצו:** ניתן צו מניעה האוסר על המשיבים לפרסם על גבי שלטי החוצות שבבעלות עיריית מעלות תרשיחא את הפרסומים הנוגעים לגובה הארנונה ולעגלות האשפה. הצו חל על שני צידי השלטים. למרות שהצו נכנס לתוקף מיידי, ניתנה אורכה להסרת הפרסומים עד לתאריך 2.4.2018, לאור חג הפסח. **חידושים והיבטים משפטיים:** * **יישום "מבחן המרכיב הדומיננטי":** ההחלטה ממחישה את יישום המבחן המשפטי לקביעת טיבו של פרסום (האם הוא מידע לציבור או תעמולת בחירות אסורה). הדגש הוא על המטרה העיקרית של הפרסום – האם נועד לשכנע את הציבור ביתרונו של הגורם המפרסם. * **הבחנה בין תעמולת בחירות למידע לגיטימי:** ההחלטה מציגה את הקו הדק בין פרסום מידע רשמי של רשות מקומית (כמו הצבת עגלות אשפה או מידע על גובה הארנונה) לבין שימוש במידע זה לצורכי תעמולת בחירות. התזמון (סמיכות לבחירות) והאופי המגמתי של הפרסום היוו גורמים מכריעים. * **איסור שימוש ברכוש ציבורי לתעמולת בחירות (סעיף 2א' לחוק):** ההחלטה מדגישה את האיסור החמור על שימוש ברכוש עירוני, הכולל גם שלטי חוצות המצויים בשליטתה או בבעלותה של הרשות, למטרות תעמולת בחירות. * **סמכות ועדות הבחירות:** ההחלטה מחדדת את גבולות סמכותה של ועדת הבחירות, בכך שהיא דוחה סעיפים מסוימים שאינם נכללים בתחום סמכותה (כמו החזרת כספים). * **תחולת הוראות החוק על פרסום חוצות:** ההחלטה מבהירה את ההבחנה בין שלטי חוצות שבבעלות או בשליטת הרשות המקומית (הכפופים לסעיף 2א') לבין שלטי חוצות פרטיים (הכפופים להוראות סעיף 10ב' לחוק, שעוסק בשוויון פרסום וחל רק בתקופת הבחירות). * **התמודדות עם שקרים בפרסום בחירות:** ההחלטה מתייחסת לעובדת אי-הדיוק בפרסום הארנונה, וקובעת כי עובדה זו מחזקת את הטענה שמדובר בתעמולת בחירות ולא בהעברת מידע.