בש"פ 3878/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על רשות ערעור על החלטה קודמת. ההחלטה הראשונית, שניתנה על ידי בית משפט השלום בירושלים, הורתה על המשך מעצרו של אדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות הונאה רבות בהיקף כולל של 830 אלף שקל, שבוצעו נגד כ-120 קורבנות. המבקש ביקש לבחון מחדש את המקרה, במטרה לקבל טיפול טיפולי. עם זאת, בית משפט השלום הורה על מעצרו עד להחלטה אחרת, בנימוק של קיומן של ראיות לכאורה והסכנה שנשקפת מהמבקש לחברה. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את הערעור, בהסכמתו עם הערכת בית משפט השלום בדבר הסיכון להישנות העבירות. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שגם היא נדחתה. שופט בית המשפט העליון קבע כי החלטות הערכאות הנמוכות יותר מוצדקות, שכן הן העריכו נכונה את הסיכון הנשקף משחרורו הפוטנציאלי של המבקש, ונלקחו בחשבון הנסיבות המשפחתיות והאישיות סביב המקרה. עוד הדגישה השופטת כי המצב הנוכחי אינו מהווה עיוות דין, ולכן הבקשה אינה עומדת בקריטריונים לדיון בגלגול שלישי. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ובכך למעשה אושרה המשך מעצרו של המבקש.