ת"א 428/89

תקציר

במקרה של בנק המזרחי המאוחד נגד סוליטן תעשיות גומי הוגש על ידי הבנק פסק דין מקוצר בגין יתרות חוב בחשבון הבנק של סוליטן, וכן ערבויות אישיות של אברהם וזהבה אביאל. סוליטן ובני הזוג אביאל ביקשו להתגונן, והציגו מספר טיעונים המאתגרים את חישובי הבנק ואת חוקיות העסקאות שבוצעו בחשבון. השופט פסק לטובתם ואפשר להם להגן על עצמם. בהמשך הגיעו הצדדים להסכמות המתוות את העובדות והסוגיות שבמחלוקת, שכללו: קביעת מועדי פירעון ההלוואות, אופן פירעון ההלוואות הצמדיות, חובת הבנק להעביר כספים בין חשבונות, השלכות הלוואות צמודות מדד, מסגרות אשראי ושיעורי הריבית על יתרות החשבון. באשר למועדי הפירעון של הלוואה צמודת מדד, מצא בית המשפט כי בחירת מועדי הפירעון על ידי הבנק הייתה שרירותית וחסרת היגיון מסחרי, ולפיכך מהווה ניסיון לגבות ריבית מופרזת. ההצמדה הנוספת הוגדרה כבלתי חוקית ומבוטלת, ויש לחשב את החזרי ההלוואה לפי שיעור הריבית שהוסכם במקור. באשר לאופן הפירעון קיבל בית המשפט את נוסח הבנק, שהבחין בין חשבון עובר ושב לחשבון שכירות. טענת הנתבעים כי הבנק היה צריך להעביר כספים מחשבון לחשבון לכיסוי יתרות חובה לא התקבלה, שכן השופט לא מצא כל ראיה התומכת בטענתם כי החשבון השני נפתח בעצת הבנק. לגבי ההלוואות צמודות המדד קבע בית המשפט כי אם החשבון, בעת ההשבה הראה מספיק כסף כדי להסדיר את החזרי ההלוואות במועד, אזי ההלוואות וחיובי הריבית שלהן יבוטלו. גם טענת הנתבעים כי הבנק פעל בחוסר תום לב בכך שלא עדכן מסגרות אשראי מאושרות נדחתה, שכן השופט לא מצא כל ראיה להתחייבות כזו בהסכם. לבסוף, באשר לשיעורי הריבית בגין יתרות בחשבון, קבע בית המשפט כי אם החשבון הראה יתרת אשראי בעת ההשבה יש לזקוף אותו ל"ריבית לתיקונים", בהתאם לחוזר בנק ישראל. פעולות בעלי החשבון הוגבלו על ידי היתרה בפועל המוצגת בחשבון, שלא שיקפה נאמנה את מעמדו החוקי, והגבלה זו צריכה לבוא לידי ביטוי בשיעור הריבית. השופטת הורתה על השבת החשבון בהתאם להסכמים ולפירושיהם שהותוו בפסק הדין, וקבעה כי במסגרת פסק הדין ייפסקו הוצאות ושכר טרחת עורך דין.