ת"א 8433/06

תקציר

בשנת 2006 היו התובעים 1 ו-2 מעורבים בתאונת דרכים בביתם בכפר חוסאן הסמוך לבית לחם ונפצעו. הנהג הפוגע היה ישראלי והיה לו ביטוח ממגדל לרכבו. השאלה היא האם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 חל על תביעה זו או שמא חל עליה דין אחר. מסקנת בית המשפט היא כי חוק הפיצויים מוגבל גיאוגרפית למדינת ישראל ואינו מכסה את התאונה של התובעים, שאירעה בשטח C של נפת בית לחם. במקום זאת, הדין החל הוא של הרשות הפלסטינית, כפי שהוסכם בהסכמים מדיניים. בשנת 2005 חוקקה המועצה הפלסטינית את חוק הביטוח מס' 20, שהיה בתוקף בעת התאונה וביטל צווים צבאיים קודמים בנוגע לביטוח. הדין הזר נחשב לעובדה שיש להוכיח על ידי התובע, אך במקרה זה, הנתבעים הציגו מרצונם את הדין המדובר. חזקת השוויון בחוקים יכולה להיות מיושמת אם יש בסיס מוצק להאמין שחוקים זרים ומקומיים זהים או אם מושגי הצדק האלמנטרי אחידים בעולם. עם זאת, מאחר שהנתבעים הוכיחו את קיומו של הדין הזר, אין צורך להפעיל חזקה זו. באשר לדרישת התובעים לתשלום תכוף, קובע בית המשפט כי מדובר בזכות פרוצדורלית להיבחן על פי דין הפורום, שבמקרה זה הוא ישראל. הבקשה לתשלום תכוף תידון לצד התיק העיקרי, שאמור להידון ביוני 2007.