ת"פ 40112/08

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשני נאשמים שעבדו כשוחני רכב במכון הרישוי דרום. הם הואשמו בשורה של סעיפים של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ולקיחת שוחד. בכתב האישום נטען כי הנאשמים התעלמו מליקויים שונים בכלי רכב שהובאו לבדיקה תמורת שוחד, ביודעם כי מתן רישיונות לכלי רכב אלה מהווה סיכון בטיחותי לנוסעים. נאשם 1 היה מעורב בעשרות מקרים של לקיחת שוחד, ואילו נאשם 2 היה מעורב בכ-12 מקרים כאלה. שניהם הודו באישומי השוחד. המחלוקת העיקרית הייתה האם מעשיהם מהווים עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה כהגדרתו בסעיף 332(5) לחוק העונשין, או שמא יש להרשיע אותם בעבירות אחרות כגון פזיזות או רשלנות. בית המשפט בחן את כוונת המחוקק מאחורי הדין הרלוונטי, פסיקות קודמות של בתי המשפט ואת הנסיבות הספציפיות של המקרה. היא הגיעה למסקנה כי מעשיהם של הנאשמים יצרו סיכון ממשי לחיי הנוסעים ומשתמשי הדרך. עוד נקבע כי יש להחיל את כלל הציפייה על התנהגות הנאשמים, כלומר הרשעתם בעבירה של סיכון חיי אדם הייתה מוצדקת. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת הנאשמים בדבר אכיפה בררנית, מתוך הבנה סבירה של החלטת התביעה להגיש כתב אישום בגין עבירה ספציפית זו. בסופו של דבר הורשעו שני הנאשמים בכל סעיפי האישום, בהם עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ולקיחת שוחד.