סע"ש 1926-06-20

תקציר

פסק הדין מתייחס לטענות התובעת בנוגע לתנאי העסקה, פערי שכר וגמול שעות נוספות. בית המשפט קיבל את מרבית טענות התובע. התובע טען כי שכרו התחלק בהוראת הנתבעים, מה שהביא לכך שהוא קיבל רק חלק מהכנסותיו בפועל על הנייר, בעוד הוא עבד שעות ארוכות. הנתבעים טענו כי התובע ביקש לפצל את שכרו בעצמו והכחיש פיקוח על שעות עבודתו. העדויות תמכו בטענת התובע כי עבד שעות ארוכות ללא תמורה ראויה. בית הדין מצא כי התובעת עבדה באופן משמעותי יותר ממה שמשתקף בתלושי השכר, אשר הציגו באופן לא מדויק עבודה במשרה חלקית והשמיטו תשלום עבור שעות נוספות. בנוסף, הראיות הצביעו על כך שנציגי הארגון הנתבע שכנעו את התובע לפצל את שכרו, ובכך יצרו הטבות כספיות לעמותה. בית הדין דחה את התביעה נגד הנתבע מס' 2 באופן אישי, בשל היעדר הוראות ישירות ממנו בנוגע לחלוקת השכר. עם זאת, הנתבע מס' 1 חויב לשלם לתובע בגין שעות נוספות שלא שולמו, תוך התאמות לניכויים, בסך כולל של 170,917 ₪. באשר לפיצויי פיטורים ופיטורים שלא כדין, הוכר פיצוי חלקי, אך תביעות לפיטורים נוספים ופיצויי פיטורים שלא כדין נדחו או הופחתו. בית המשפט מצא כי פיצול התשלומים הוביל לפערים בחישובי הפנסיה והנכות ופסק להתאמות על בסיס השכר בפועל. כמו כן נפסקו פיצויים לדוגמה בגין הפרת חוק הגנת השכר, כאשר הנתבעים נדרשו לשלם בגין תיעוד שכר שגוי. הליכים עתידיים יקבעו התאמות מדויקות על סמך הערכות אקטואריות, כאשר ייקבע מועד אחרון לערעורים פוטנציאליים. בית המשפט הנחה את הצדדים לגבי הצעדים הבאים בנוגע להערכות אקטואריות הדרושות לקביעת הפיצוי הסופי.