עפ"ג 39591-04-22

תקציר

מדיניותה הכללית של ערכאת הערעור היא לכבד את החלטות גזר הדין של בית המשפט הפרוצדורלי, אך היא תתערב במקרים של חריגות מהותיות ממדיניות הענישה או טעויות מהותיות בגזר הדין. במקרה דנן, מוצא ערכאת הערעור כי העונש שהוטל על המשיב בגין החזקת תת-מקלע ותחמושת שלא כדין אינו מתיישב עם חומרת מעשיו ועם האינטרס הציבורי. מתוך הכרה במגמה להחמרת הענישה בעבירות נשק, קובע בית המשפט כי עונשו של בית משפט קמא מקל יתר על המידה. בית המשפט מדגיש את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בגין עבירות נשק, שהפכו לסוגיה משמעותית במדינה, המשפיעות על שלום הציבור ומחייבות מענה תקיף. בעוד שבית המשפט מכיר בשיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בבואו לגזור את הדין, הוא סבור כי מקרה זה דורש חריגה בשל חוסר ההתאמה של העונש ביחס לחומרת העבירה. בית המשפט מצביע על סתירות בדברי המשיב ומוצא כי בית משפט קמא לא שקל די הצורך את תסקיר שירות המבחן, אשר הביע חשש מפני הסיכון שהמשיב יחזור להתנהגות פורעת חוק. בנוסף, בית המשפט סבור כי גזר הדין אינו משקף כראוי את מדיניות הענישה הנוכחית במקרים כאלה. ערכאת הערעור שואפת להחמיר את חומרת העונש כך שישקף טוב יותר את אופי העבירה ואת הערכים המוגנים העומדים על הפרק. היא מדגישה את חשיבות ההרתעה בעבירות נשק ומכירה בנסיבות המקלות לטובת המשיב, אך אלה גוברות על הצורך בהחמרת הענישה. בית המשפט מורה לקבל את ערעור המדינה ומחמיר את עונשו של המשיב ל-16 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר. יתר רכיבי הענישה נותרו ללא שינוי. ההחלטה מתקבלת בנוכחות הצדדים, והשופטים המסכימים בפסק הדין הם א' לוי, א' קוטון וא' וינברגר.