רע"א 62821-06-18

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך בין משיב שהגיש שתי תביעות כנגד המבקשים בשנת 2014 – תביעת פינוי כנגד מבקש מס' 1 ותביעה כספית כנגד מבקש מס' 2. לאחר משא ומתן ממושך, הגיעו הצדדים להסכמה על תנאי פינוי הדירה והחוב הכספי. אולם, בהמשך פתח המשיב תיק הוצאה לפועל לפינוי המבקש מס' 1, מה שגרם למבקשים לעתור לבית משפט קמא לעיכוב ביצוע. בית משפט קמא העניק סעד זמני, והורה על עיכוב הליכי הפינוי בכפוף לתנאים מסוימים. לאחר מכן, היו כמה החלטות הקשורות למקרה. המשיב ביקש לדחות את בקשת רשות הערעור של המבקשים, בטענה שהיא הוגשה מעבר למגבלת 30 הימים. המבקשים טענו כי עיינו בהחלטה במועד מאוחר יותר, וביקשו הארכה. השופט פסק לטובת המבקשים, בקובעו כי יש לחשב את תקופת 30 הימים להגשת בקשת רשות הערעור מהמועד שבו שלח הנאמן הודעת דוא"ל המפרטת את יתרת החוב. בנוסף, השופטת ציינה פגם בבקשה והורתה למבקשים להגיש נוסח מתוקן התואם את הדרישות הפרוצדורליות בתוך פרק זמן מוגדר. למשיב ניתן מועד אחרון להגיב לבקשה המתוקנת, וההוצאות נותרו לקביעה בתום הדיון. ככלל, השופט קבע כי בקשת רשות הערעור הוגשה במועד ואין לדחותה.