ע"פ 2966/15

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים בבקשה לפסול את השופט י' מינטקביץ' מלדון בתיק (ת.ד. 51033-12-11). המערערת, שאינה מיוצגת על ידי בא כוחה, ביקשה תחילה את הפסילה בנימוק שהשופטת מינטקביץ' נחשפה לחומרים שאינם קשורים לכתב האישום שהוגש נגדה. בית משפט השלום דחה בקשה זו, וערעורים נוספים ובקשה לעיון חוזר נדחו אף הם על ידי הנשיא א' גרוניס. לאחר מכן חזר המערער על בקשת הפסילה, והוסיף בקשה לדחיית דיון ההוכחות. השופט מינטקביץ' דחה את שתי הבקשות הללו, מה שהוביל לערעור הנוכחי. הערעור, אותו דחה כבוד הנשיא נ' סולברג מבלי להידרש לתגובת המשיב, נסוב בעיקרו סביב טענת המערער כי חשיפתו של השופט מינטקביץ' לחומרים מסוימים וגילוייו לכאורה של חוסר סבלנות ודעות קדומות כלפי טענותיה מצדיקות את פסילתו. הנשיאה סולברג קבעה כי מאז בקשתה הראשונית של המערערת לא התקיימו דיונים חדשים, ולפיכך טענותיה החוזרות ונשנות כבר הוכרעו. זאת ועוד, ההחלטה שלא לדחות את הדיון הייתה החלטה פרוצדורלית, שיש לערער עליה בהליך פלילי רגיל ולא הצדיקה פסילה. עוד ציינה הנשיאה את התנהלותו הבלתי ראויה של המערערת במהלך ההליך, עליה העיר בית המשפט, וציינה כי גם החלטות להטיל הוצאות על בעלי דין אינן יוצרות בדרך כלל חשש למשוא פנים. אשר לטענות המערער בדבר משוא הפנים הנטען של השופט מינטקביץ', קבעה הנשיאה כי רגשות סובייקטיביים אינם מהווים עילה לפסילה. בהגיעו למסקנה כי אין ממש בטענות המערער, דחה הנשיא סולברג את הערעור והדגיש כי אין צורך בשימוע בעל-פה, מה גם שהמערער היה מודע לכך ששימוע כזה אינו חובה. החלטת בית משפט השלום בירושלים התקבלה, והערעור נדחה.