עב"ל 27065-05-15

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט לערעור בשאלה האם יש להכיר באוטם שריר הלב ממנו סבל המערער כתאונת עבודה. בית הדין קיבל את הערעור, והדגיש כי על מנת שאוטם שריר הלב ייחשב לתאונת עבודה, יש להקדים לו "אירוע חריג" בעבודה הגורם ללחץ נפשי חריג או למאמץ פיזי. בית המשפט התווה מספר קריטריונים: הוכחת אירוע ספציפי בזמן ובמקום מוגדרים, הוכחת אופיו החריג, ביסוס קשר ישיר ללחץ חריג ואישור טענות אלה בסבירות העולה על 50%. בעוד שבית המשפט המחוזי דחה תחילה את הטענה בשל דמיון לכאורה בין האירוע הנדון לבין סכסוכים קודמים בהם היה מעורב המערער, בחינה נוספת העלתה את עוצמתו המובהקת של האירוע ואת השפעתו הרגשית. עדויות, בעיקר של מר ינקילביץ', הצביעו על כך שלמרות סכסוכי עבודה תכופים, האירוע הספציפי הזה היה אינטנסיבי במיוחד, והתאפיין בצעקות ובתגובות פיזיות. בהסתמך על תקדימים, ציין בית המשפט כי אירועים חוזרים ונשנים עדיין יכולים להיחשב כחריגים, בהתבסס על אינטנסיביות ונסיבות ספציפיות. משכך, קבע בית המשפט כי אכן מדובר ב"אירוע חריג" והעביר את התיק לדיון נוסף, לרבות מינוי מומחה שיעריך את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבו הלבבי של המערער. בית המשפט החליט שלא להטיל הוצאות מיידיות, והותיר את קביעת ההוצאות עד לאחר הליכים נוספים.