בש"פ 7385/19

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בהחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המערער, שהואשם בסחיטה באיומים, עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. על פי החוק, החלטה כזו יכולה להתקבל רק בהתקיים שלושה תנאים: קיימת עילת מעצר, קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם, ומעצר הנאשם הוא הדרך היחידה להבטיח את מטרת המעצר. בעוד שהמערערים אינם חולקים על הדרישה השנייה, הם טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שפסל מעצר בפיקוח אלקטרוני כאופציה חלופית. עם זאת, השופט הדן בערעור מסכים עם החלטת בית המשפט המחוזי. הם מדגישים את חומרת העבירה המיוחסת למערער, כמו גם את התפקיד המרכזי שמילאו בביצועה, המצביע על הסכנה המשמעותית הנשקפת מהמערער לחברה. כמו כן, קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, שכן עבירת הסחיטה באיומים. עוד מציינת השופטת כי בניגוד לטענות המערער, בית המשפט המחוזי לא שלל חלופות מעצר בהחלטתו הקודמת וכי ההחלטה הנוכחית התקבלה בהרכב אחר. בסופו של דבר, נוכח חומרת העבירות והסיכונים הכרוכים בשחרורו של המערער, הערעור נדחה, וההחלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים מתקבלת.