ע"פ 1976/13

תקציר

פסק הדין דן בעקרונות בהם נוקטת ערכאת הערעור בבואה לבחון עונש שהטיל בית משפט קמא, תוך הדגשה כי התערבות היא נדירה ומתרחשת רק במקרים חריגים של חריגה משמעותית מהנורמה או טעויות מהותיות. במקרה דנן, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בעונשו של בית משפט קמא. המערער הורשע בשישה אישומים, תוך הצגת הסלמה בהתנהגותו, החל מאיומים ברשת על קטינים וכלה במעשה מגונה. בית המשפט הכיר במסוכנות הנשקפת מהמערער, בתמיכת הערכת מסוכנות ותסקיר שירות המבחן. למרות חומרת העונש, בית המשפט הגיע למסקנה כי הוא מידתי ביחס לעבירות ובטווח המתאים. השופטים הסכימו כי מעשיו של המערער היוו שורה של מעשים חמורים, המצדיקים את העונש שהוטל, והדגישו את הצורך של המערער לעבור טיפול מיני ייעודי ולטפל בהתמכרותו לאלכוהול. השופט רובינשטיין הוסיף כי התנהגותו של המערער בכלא הייתה מעורבת, מעידה על התקדמות בתחומים מסוימים אך גם על היעדר שיקוף עצמי ביחס לבעיותיו המיניות. פסק הדין קורא למערער לנקוט את הצעדים הדרושים לעתידו ולביטחון החברה.