עע"מ 5928/20

תקציר

הערר מתייחס לסירובה של ועדה מקומית לתכנון ובנייה להנפיק אישור הדרוש לרישום זכויות בנכס, בשל היטל השבחה שלא שולם. התעודה היא מנגנון גבייה פסיבי, שהוועדה יכולה לסרב להנפיק עד לתשלום ההיטל, לפי סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, שמטרתו לסייע לוועדה לגבות את ההיטל מבלי שתצטרך לרדוף באופן אקטיבי את החייבים בו. בדרך כלל, מצופה מרוכש הנכס לוודא כי ההיטל משולם, שכן יש לו את האמצעים לעשות זאת הן מראש והן בנקודת המכירה, ופעמים רבות לוועדה אין כל ידיעה על המכירה. הרוכשים במקרה זה טוענים כי המוכרים אחראים לחוב וכי התנהלות הוועדה הייתה פגומה. עם זאת, בית המשפט קובע כי לרוכשים היו אמצעים למנוע את המצב וכי הוועד ניסה באופן אקטיבי לגבות את החוב. לפיכך, בית המשפט פוסק לטובת הוועדה, מקבל את הערר וקובע כי הוועדה רשאית לסרב להעניק לרוכשים רשות לרשום את זכויותיהם עד לתשלום ההיטל. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לאף אחת מהטענות האחרות שהעלו המשיבים, לרבות כי החוב נקבע, כי המועצה המקומית אישרה את היעדר החוב, וטענות פרוצדורליות שונות אחרות. השופט א' גרוסקופף והשופט א' שטיין מסכימים עם פסק הדין, ומורים למשיבים לשלם למערער הוצאות בסך 20,000 ₪.