ע"א 1009/06

תקציר

המערערת, שנפגעה מרכבם של המשיבים בהיותה בת שלוש, תבעה פיצויים בגין הפגיעות שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה. בית משפט השלום פסק לטובתה ופסק לה פיצויים בסך 351,992 ₪. שני הצדדים ערערו על ההחלטה. בית המשפט לערעורים קבע בדעת רוב כי אף שהתאונה אכן התרחשה, המערערת לא הצליחה להוכיח כי התאונה גרמה לפציעותיה. הראיות הראו שני גורמים אפשריים לפציעה - מום מולד או תאונה - וכי ההסתברות של הראשון גבוהה משמעותית. מאחר שהמערער לא הצליח להוכיח קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק כנדרש בחוק, התקבל הערעור, בוטלה החלטת בית משפט השלום והמשיבים חויבו לשלם למערער 97,627 ₪, שהם 30% מהפיצויים שנפסקו על ידי בית משפט השלום. סכום זה חושב על בסיס המסקנה כי קיים סיכוי של 30% שהתאונה גרמה לנזק. השופט החולק היה דוחה לחלוטין את טענת המערער, מטיל ספק בהתרחשות התאונה ואינו מוצא קשר סיבתי בין התאונה לבין הנזק. הוא גם סבר כי כלל העמימות אינו חל במקרה זה.