ע"פ 665/77

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים המוטלים על שלושה נאשמים המעורבים בשוד בתחנת דלק. הראשון, עבדאללה זיוטי, עובד בתחנה, קשר קשר עם שני הנאשמים האחרים, דיין וקוראקין, לגזול מהתחנה את רווחי סוף השבוע. דיין וקוראקין לקחו רכב ללא הסכמה והגיעו לתחנה כמתוכנן. קורקין, שנשא אקדח, נכנס למשרד וגנב את הכסף בזמן שדיין המתין ברכב. שלושתם הורשעו בשוד ובעבירות נוספות. עבדאללה קיבל עונש נפרד של חמש שנות מאסר. דיין וקוראקין הורשעו גם בעבירות נוספות, בהן לקיחת רכב ללא רשות, החזקת נשק ופריצה וגניבה. הטענות העיקריות שהעלו עורכי דינם היו שבית המשפט המחוזי היה מקל מדי בגזר דינו. בית המשפט העליון הסכים והדגיש כי חומרת העבירות שבוצעו מחייבת ענישה מחמירה יותר, במיוחד בשל הרשעותיהם הקודמות של הנאשמים והצורך להגן על הציבור. בעוד שבית המשפט הכיר בעקרון האחידות בגזר הדין, הוא דחה את הרעיון שהעונשים צריכים להיות דומים, במיוחד לאור העובדה שתפקידו של עבדאללה היה מובהק. בית המשפט מתח ביקורת על המלצת קצין המבחן להקל עם דיין, והדגיש כי התמקדותו של הקצין בעבריין מתעלמת מהצורך בהגנה על הציבור. כן עמד העיקרון לפיו החמרת עונש בערעור מהווה החמרה כלפי העבריין. בסופו של דבר הוחמר עונשו של דיין לחמש שנות מאסר, ואילו עונשו של קוראקין הוארך בשלוש שנים, בנוסף לשנת המאסר שכבר ריצה. השופטים הדגישו כי הם רק החמירו את העונשים בחוסר רצון, וחומרת העבירות שבוצעו לא הותירה להם ברירה. ערעורי המדינה התקבלו אפוא, ונגזרו על הנאשמים עונשי מאסר ארוכים יותר.