סע"ש 36877-10-18

תקציר

פסק הדין דן בתביעת העובד התובע כנגד המעסיק הנתבע בגין גמול שעות נוספות והפרשי שכר. העובד עבד אצל המעסיק בין השנים 2005-2018. המחלוקת המרכזית היא בסיס השכר לחישוב גמול שעות נוספות. בית הדין מצדד בעובד, וקובע כי יש לחשב שעות נוספות על בסיס שכר הכולל תוספת משמרות. פסק הדין מתייחס גם לתביעת העובד בגין הפסקות ללא תשלום ותשלומי משמרות נוספים, ופסק לטובת העובד. עבור התקופה שבין מרץ 2015 לאוקטובר 2018, בית הדין מחשב את סך השעות הנוספות שהעובד עבד ואת אחוזי השכר המתאימים להם הוא זכאי. השופט מתקן פגם בחישוב העובד, שכלל את שווי כל השעות הנוספות ולא רק את הסכום החסר. בית הדין מתייחס גם לתביעת העובד להפרש שכר של 0.5%, ופוסק לטובתו. השופט מתווה את עקרונות החישוב, תוך התחשבות בהפסקות שלא שולמו, ומספק טבלת חישוב מפורטת לכל חודש בתקופה האמורה. יצוין כי המעסיק ינכה את גמול השעות הנוספות שיתקבל בתקופה זו מהפרשי השכר המגיעים לו. העובד זכאי לסך של 35,476 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות, כולל הפרש שכר של 0.5% עבור משמרות נוספות. פסק הדין דן גם בהודעה על תנאי העבודה ובכללים לפיהם המעסיק לא מסר לעובד הודעה מוקדמת מספקת, ופסק לעובד פיצויים בסך 2,500 שקל. טענות המעסיק לקיזוז נדחות, שכן הן לא הועלו במפורש בכתב ההגנה ומתייחסות לתשלומים ששולמו במהלך כהונתו של העובד. לבסוף, המעסיק חויב לשלם לעובד הפרשי שכר בסך 35,476 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.1.2017. העובד יקבל גם 2,500 שקל עבור ההודעה החסרה, ו-3,000 שקל דמי שכירות והוצאות. ההחלטה מועברת לשני הצדדים.