ע"פ 441/78

תקציר

הכרעת הדין הנדונה עניינה בערעור על הרשעה בעדות שקר ובעדות סותרת, ובערעור של התביעה על העונש שהוטל. המערער, דניאל גושצ'יני, הורשע בעדות שקר לפי סעיפים 117(1) ו-118 לפקודת חוק העונשין, 1936, ובעדות סותרת לפי סעיף 120א לאותה פקודה, ונידון לשנת מאסר בפועל ולקנס. גושצ'יני ערער על הרשעתו, והתביעה ערערה על גזר הדין בנימוק של הקלה בעונש. הפרשה סובבת סביב עדותו של גושצ'יני במשפט נפרד של שני אנשים שהואשמו בסחיטה. גושצ'יני מסר בעבר עדות במשטרה בנוגע לשיחה שקיים עם אחד החשודים, עזר כהן, שבה הודה כהן לכאורה בסחיטה. עם זאת, במהלך עדותו במשפט חזר בו גושצ'יני מדבריו וטען כי המניע לכך היה המשטרה. הדבר הוביל לכך שהוא הואשם בעדות שקר ובעדות סותרת. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של גושצ'יני על הרשעתו. נקבע כי עדות השקר אינה צריכה להתייחס במישרין לעובדות המקרה, אלא עלולה להשפיע גם על מהימנותם של עדים, וכי מהותיות העדות אינה נשללת גם אם תוצאת המשפט לא הייתה נפגעת. בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש להתייחס לעדויותיהם של שוטרים בחשדנות, וכי ההרשעה טעונה אישוש. באשר לאישום בעדות סותרת, קבע בית המשפט כי ניתן לבצע את העבירה לצד עדות שקר, וכי חזרתו של גושצ'יני מדבריו לפני המשפט אינה פוטרת אותו מאחריות. גם ערעור המדינה על גזר הדין נדחה, למרות נטייתו של בית המשפט להחמיר בעונש בשל חומרת העבירה ושכיחותה הגוברת. נסיבותיו האישיות של המערער, והזמן שחלף מאז האירועים הנדונים, נחשבו עילה מספקת לאי התערבות בגזר הדין. השופטים אשר ובן פורת הסכימו עם פסק דינו של השופט שמגר.