עב"ל 63519-02-16

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על פסק דין שחייב מוסד להציג משיב בפני ועדה רפואית להערכת נכות כללית, למרות שהמשיב לא עמד בקריטריונים לקצבת נכות כללית בשל היותו מעל סף הזכאות. בערעור נטען כי הדבר מטיל על המוסד נטל כספי מיותר. המשיבה, הסובלת ממחלות רפואיות מרובות, ביקשה לקיים את פסק הדין המקורי מטעמי צדק, תוך שהיא מביאה דוגמאות לקשיים שנגרמו עקב אי הכרה רשמית בנכותה, כגון גישה לתגי נכות והנחות מס פוטנציאליות. עם זאת, השופטים פסקו לטובת המוסד, והבדילו מקרה זה מתקדימים קודמים משום שהמשיבה לא ענתה להגדרת "נכה" בשל רמת הכנסתה. בפסק הדין הובהר כי תפקידו של המוסד הוא לבחון את הזכאות לקצבת נכות וכי הגשת המשיבה לבחינה אינה נדרשת על פי דין, בהינתן היותה מועסקת בשכר. עם זאת, הכירו השופטים בזכותו של המשיב לעמוד בפני ועדה רפואית מתאימה לפי חוקים רלוונטיים אחרים, כגון תקנות מס הכנסה. לפיכך התקבל הערעור, ללא צו להוצאות, והותיר למשיב את האפשרות לפנות להערכת נכות באפיקים משפטיים אחרים.