ע"א 491/73
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס למקרה שבו עובד, שעבד בחברה לעיבוד קרקע סמוך לגבול הסורי, נפגע מירייה שנורתה מהצד הסורי והפך לנכה לצמיתות. העובד טען כי החברה לא מילאה את חובת הזהירות שלה כמעסיקתו והיה עליה למנוע ממנו להיכנס לסכנה. בית המשפט העליון נדרש להכריע האם המעסיק התרשל ואחראי לנזקי העובד. בית הדין בחן את נסיבות המקרה, לרבות המצב הביטחוני באותה עת והתיאום בין החברה לצבא בנוגע לבטיחות העובדים. נמצא כי המעסיק לא התרשל בכך שאפשר לעובדיו להגיע לעבודה ביום האירוע, שכן היציאה תואמה עם הצבא והסכנה לא הייתה צפויה באופן סביר. בית הדין הדגיש כי המעסיק נעזר באחרים – הצבא – שהיו מוסמכים להעריך את המצב הביטחוני, והתעלמות מסיכון ביטחוני אכן יכולה להוות רשלנות. יתר על כן, כאשר קיימת סכנה ביטחונית לציבור הרחב, טען בית המשפט, המשמעות של רשלנות והפרת חובת זהירות עשויה להשתנות, שכן הציבור ממשיך לחיות כרגיל למרות הסכנה. השופטים הגיעו למסקנה כי במקרה זה המעסיק אינו אחראי לנזקי העובד, והערעור התקבל תוך דחיית הערעור שכנגד.
חקיקה מקושרת
ע"א 491/73 גדולי החולה בע"מ נ' עזרא מחרוז, עליון (13.3.1975)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.