תא"ק 40279-04-17

תקציר

פסק הדין במקרה זה כרוך בבקשה לביטול צו עיקול על נכס ועל תמורת מכירתו. על בית המשפט לבחון ארבעה מרכיבים לצורך הכרעה בביטול צו העיקול, ואין חולק כי שלושת המרכיבים הראשונים מתקיימים במקרה זה. הוויכוח נסוב סביב הרכיב הרביעי, שעניינו עמידתו של המבקש בדרישות תום הלב והניקיון. צו העיקול הוטל הן על הנכס והן על התמורה ממכירתו. באשר לנכס, מקבל בית המשפט את טענת המשיב ומבטל את העיקול, בהתבסס על סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, המגן על זכויותיו של קונה שרכש את הנכס לפני העיקול. זכויות הרוכש עדיפות על פני נושים אחרים של החייב. בית המשפט מפנה לפסקי דין קודמים שקבעו את הוותק והזכויות המהותיות של בעל הערת אזהרה על פני אחרים. בנוסף, בית המשפט מדגיש כי עיקול הוא כלי פרוצדורלי שאינו מקנה זכויות מהותיות. מנגד, בית המשפט קובע כי יש להותיר את העיקול על כספי התמורה על כנו שכן בניגוד לנכס, בחינת כספי התמורה מבוססת על מערכת היחסים שבין המבקש-העיקול לבין החייב/המשיב. ידו של המבקש על העליונה במערכת יחסים זו. עוד מביא בית המשפט בחשבון כי המשיב כבר שלשל לכיסו 1,500,000 ₪ מהמכירה ולא השתמש בהם לפירעון חובותיו, לרבות החוב המגיע למבקש. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי טענות המשיב בדבר הבעלות המשותפת בנכס עם אשתו, וזכויותיה בתמורה, מהוות הרחבה של החזות ואין להן מעמד פרוצדורלי במקרה זה. עניינה של האישה לא הובא בפני בית המשפט, ולפיכך הדיון בתמורה נסוב בחובות המשיב. לפיכך, בית המשפט נעתר חלקית לבקשה. העיקול על הנכס מוסר, אך העיקול על זכותו של המשיב לקבל כספים מהמכירה נותר בעינו. בנוסף, נדרש המשיב לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המבקש, בסך 5,000 ₪. ההחלטה תועבר לבאי כוח הצדדים.