ע"ע 1010/02
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בית הדין האזורי נדרש לשאלה האם נבחר ציבור ייחשב כ"עובד" לצורך קבלת שכר, עניין בעל משמעות פרוצדורלית ומהותית. השופט מ' שפיצר קבע כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין המשיב, מר רסמי יעקב, לבין המועצה המקומית בה כיהן כסגן ראש העיר. הדבר אפשר לבית הדין לעבודה סמכות לדון בנושא והבטיח שמר יעקב יהיה זכאי לשכרו ולהטבות הנלוות אליו, למרות שנבחרי ציבור בדרך כלל אינם מחזיקים בחוזי עבודה מסורתיים. הפרטים הסתבכו בשל העובדה שהמועצה המקומית אישרה תחילה את תשלום שכרו של מר יעקב בתנאים מסוימים, ולאחר מכן חזרה בה ויצרה מחלוקת משפטית לגבי זכאותו. בית המשפט הדגיש פרשנות גמישה ותכליתית של דיני העבודה, התואמת את אופייה המתפתח של העבודה כיום, בה יחסים חוזיים מסורתיים נעדרים לעתים קרובות. פרשנות זו מאפשרת להחיל זכויות עבודה מסוימות גם על אלה העוסקים באמצעים לא מסורתיים, כגון בחירות. עם זאת, צוין כי לא כל חוקי העבודה עשויים לחול על מקרים כאלה. יתר על כן, למרות שלמדינה יש תפקיד בקביעת השכר לתפקידים מסוג זה, המדינה לא צריכה להיות נתבעת בהליך שכן היא אינה המעסיק הישיר. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים, כאשר הערעור נדחה והמועצה המקומית חויבה לשלם את הוצאות המשפט של מר יעקב. פסק הדין משקף עמדות שיפוטיות רחבות יותר כלפי הסדרת הסדרי העסקה לא מסורתיים במסגרת ההגנות של דיני העבודה.
חקיקה מקושרת
ע"ע 1010/02 מדינת ישראל, עבודה ארצי (26.9.2004)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.