מ. מקרקעין 30/23

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו המשפטי של הסכם ניהול והאם הוא מחייב את הנתבע לשלם עבור הוצאות הבית המשותף. הנכס המדובר הוא בית שאינו רשום כבית משותף, ועל כן חלות הוראות חוק המקרקעין. באופן ספציפי, היא בוחנת האם פרומול, חברת הניהול, יכולה להיחשב כמתחזקת על פי החוק, שכן זו תקבע אם יש לה סמכות לדרוש תשלום מהנתבעת. מסקנת פסק הדין היא כי פרומול אינו נחשב למתחזק משום שאין כל ראיה לכך שההחלטה למנותם התקבלה על פי אמות המידה המשפטיות הנדרשות – היא לא נעשתה על ידי רוב בעלי הדירות המחזיקים בשני שלישים מהרכוש המשותף. זאת ועוד, הסכם הניהול עצמו אינו מחייב את הנתבעת שכן הוא בין פרומול לבין התובעים בלבד, כפי שעולה מהוראות ההסכם. גם אם בית המשפט היה קובע כי הסכם הניהול תקף, עדיין תביעת התובעים לפיצוי כספי הייתה נדחית בשל היעדר ראיות מספיקות. התביעה חסרה פרטים מהותיים כגון שטחה של כל דירה ואופן חישוב דמי הניהול, והטבלה המצורפת לתביעה אינה מבהירה כיצד חושב חלקו של הנתבע. התובעים לא הוכיחו קיומה של עילת תביעה, ועל כן התביעה נדחית. בנוסף, נדרשים התובעים לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪, בהתחשב במשאבים שהושקעו בהליך ובהתנהלות הצדדים.