ת"א 56391-06-15

תקציר

פסק הדין דן במסגרת הנורמטיבית לרישום מקרקעין ולבעלות בישראל, תוך שימת דגש על סופיותם ומהימנותם של רישומי הרישום. בית המשפט מכיר בנדירות תיקון הרישום ובקריטריונים המחמירים לכך, שלא התקיימו במקרה זה. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם לרישום במרמה, וההגנה הצליחה להוכיח את תום ליבם בעסקה. לפיכך, בית המשפט דוחה את תביעת התובעים ומחייב אותם לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪, בתוך 30 יום. פסק הדין מחזק את חשיבות רישום המקרקעין ואת נטל ההוכחה הגבוה הנדרש לתיקונים, תוך שהוא משרטט גם את אופיו הסובייקטיבי של תום הלב לפי סעיף 10 לחוק המקרקעין. התיק עסק במחלוקת על גבולות הקניין, כאשר הנתבעים זכאים לסעד של הסרת קיר והחזרתו למקומו המקורי על פי רישומי ההיתר והרישום. בית המשפט מדגיש כי עניינים אלה מצויים בסמכותו של בית משפט השלום. ככלל, פסק הדין מדגיש את המשקל שניתן לרישום מקרקעין ואת הנסיבות המצומצמות שבהן נשקלים התיקונים.