תמ"ש 36035-01-21

תקציר

התובעת, שמצבה הכלכלי אמידים, העבירה סכומי כסף גדולים לאחיה הגרושים, הנתבעים, במשך שנים רבות. התובעת טענה כי הכספים שהועברו לנתבעים היו הלוואה או השקעה בדירתם ויש להחזירם או להתחלקם בהתאם. עם זאת, השופט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענתה. פסק הדין הדגיש את הקשר ההדוק באופן יוצא דופן בין הצדדים, אפיין אותו כדומה לזה של הורה וילד, וציין כי התובעת העניקה בעבר מתנות נדיבות לנתבעים, לרבות תשלום עבור רכבו של גיסה ותמיכה כלכלית בנתבעים מבלי לצפות להחזר. השופטת מצאה כי אין זה סביר שהתובעת תשנה לפתע את גישתה ותדרוש החזר או בעלות משותפת בדירה שנרכשה בכספים המדוברים. יתר על כן, הסתירות וההסברים המתחמקים של התובעת עצמה החלישו את טענתה. גם בהסכם הגירושין של הנתבעים, שהתובעת סייעה לנסח, לא צוינו חוב או נכסים משותפים, דבר השקול כנגד טענות התובעת. בסיכומו של דבר, השופט קבע כי הכסף ניתן ככל הנראה במתנה ודחה את תביעת התובע למחצית משווי הדירה. התובע חויב לשאת בהוצאות ההליך, בסך 10,000 ₪, שישולמו לנתבעת מס' 2.