ע"פ 1465-11-20

תקציר

המערערים, סייף עמאדם, סלים אבו מדאם, ושניים נוספים הורשעו בבית משפט השלום בעבירות של הסגת גבול ברכוש וכניסה שלא כדין למקרקעי ציבור. האישומים נגדם נבעו משני אירועים בשנים 2013 ו-2014 שבהם נמצא כי נכנסו למקרקעי ציבור השייכים למדינת ישראל והקימו מבנים זמניים, למרות החלטות שיפוטיות קודמות שעיגנו את זכות המדינה בקרקע והורו למערערים להתפנותה. המערערים העלו טענות מקדמיות הטוענות להגנה מפני צדק וטענות לפגמים בכתב האישום, אשר נדחו על ידי בית משפט השלום. לטענתם, הבעלות על הקרקע שנויה במחלוקת וכי המדינה לא הייתה צריכה לפתוח בהליכים פליליים. עם זאת, בית המשפט קבע כי זכות המדינה על הקרקע נקבעה בהחלטות קודמות, וכי ההליך הפלילי היה מידתי ביחס להפרות. עוד טענו המערערים לאכיפה בררנית, וטענו כי המדינה לא נקטה צעדים פליליים נגד אחרים שנכחו באירועים. בית המשפט מצא כי המדינה הפעילה את שיקול דעתה כראוי, ונסיבות מקרה זה מצדיקות את הגשת כתב האישום. באשר לעונש, הטיל בית משפט השלום עונשי מאסר על כל המערערים. עם זאת, בית המשפט המחוזי, תוך שהוא דוחה את הערעור על הכרעת הדין, קיבל את הערעור על גזר הדין בחלקו. בית המשפט קבע כי עונשי המאסר למערערים 2, 3 ו-4 ירוצו באמצעות עבודות שירות, בהתחשב בבקשה הראשונית של המדינה למערערים אלה ובהיעדר עברם הפלילי. בית המשפט המחוזי הדגיש כי התנהגותם העבריינית של המערערים, ובפרט של המערער מס' 1, אשר ביצע עבירות אלה שוב ושוב, מצדיקה עונש מרתיע חמור יותר. עם זאת, בית המשפט מצא בעבודות שירות פשרה ראויה, בהתחשב בעמדתה הראשונית של המדינה ובנסיבות הספציפיות של המערערים. לפיכך, הערעור על הכרעת הדין והטיעונים המקדמיים נדחו, והערעור על גזר הדין התקבל באופן חלקי, כאשר המערערים 2, 3 ו-4 מרצים את עונשם באמצעות עבודות שירות. פסק הדין ניתן ביום 5.1.2022 בנוכחות הצדדים.