עמ"ש 38861-01-23

תקציר

פסק הדין סובב סביב מחלוקת הנוגעת להגשת ערעור במועד. המשיב לא עמד במועד האחרון להגשת ערעור על פסק דין. עם זאת, השופט קבע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים ארכה להגשת הערעור. אחת הטענות המרכזיות לטובת המשיב הייתה כי הם פעלו בסבירות ובמהירות בכך שהגישו בקשה לביטול פסק הדין בתוך חודש מיום נתינתו, דבר המעיד על כוונתם לערער על ההחלטה. בנוסף, אי הבנתו של המשיב את דרישות החוק ושיהוי בית משפט קמא בהיענות לבקשתם תרמו לשיהוי בהגשת הערעור. השופט הכיר בכך שדחיית הבקשה לדחיית הערעור תפגע בדרך כלל בהסתמכותו של המבקש על סופיות פסק הדין. עם זאת, בנסיבות העניין נמצאו מעשיו של המשיב סבירים. זאת ועוד, הערעור העלה טענות מהותיות לגופו של פסק הדין, וראוי לאפשר למשיב את יומו בבית המשפט. השופט הדגיש את ההעדפה לאפשר למשיבים להציג את טענותיהם בפני ערכאת ערעור על פני דחיית הערעור בנימוק טכני. לפיכך נדחתה הבקשה לדחיית הערעור, אך נפסק למבקשים 2,000 ש"ח לכיסוי הוצאותיהם.