ת"פ 25316-08-16

תקציר

בגזר הדין מדובר בשני נאשמים שהורשעו בהצתה. השופט פותח בהתוויית המסגרת המשפטית לגזר הדין, המונחית על ידי חומרת העבירה ומידת אשמתו של הנאשם. הערכים שנפגעו במקרה זה היו שלום הציבור, הגנה על החיים והגפיים והגנה על רכוש. השופט מציין את חומרתן של עבירות ההצתה ואת הנזק הפוטנציאלי שהן עלולות לגרום, ומדגיש תקדימי עבר המצדיקים עמדה זו. לאחר ששקל את נסיבות העבירה, לרבות התכנון הכרוך בכך, ההשפעה על הנאשמים, הנזק שנגרם והמניעים השונים של שני הנאשמים, קובע השופט כי טווח הענישה המתאים הוא 30 עד 40 חודשי מאסר לנאשם 1, ו-10 עד 22 חודשי מאסר לנאשם 2. בבואו לבחון את סיכויי השיקום של נאשם 2, השופט לוקח בחשבון את שיתוף הפעולה שלהם עם הרשויות, קבלת האחריות שלהם, נסיבות אישיות קשות ותסקיר מבחן חיובי. גזר דינם ממוקם בנקודת האמצע של טווח הענישה. בתוך כך, ירצה נאשם 1 36 חודשי מאסר בפועל, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי לנפגע. השופט דוחה את בקשת התובע לחלט את רכבו של הנאשם, בנימוק של היעדר קשר אינהרנטי בין הרכב לעבירה, ובהתחשב באחריות הטיפול של הנאשם. לבסוף, נגזרו על נאשם 2 שישה חודשי עבודות שירות, שמונה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי. לשני הנתבעים ניתנת זכות ערעור על ההחלטה בתוך 45 יום, ופסק הדין ניתן בנוכחותם ביום 11.12.2017.