ת"א 38258-01-25

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בלשון המשפט המקובל: **ניתוח משפטי של פסק דין ת"א 38258-01-25, בית משפט השלום פתח תקווה** **הקדמה** פסק הדין הנדון עוסק בבקשה להעברת בורר מתפקידו מכוח סעיף 11(1) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 ("חוק הבוררות"), המעניק לבית המשפט סמכות להעביר בורר מתפקידו אם "נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים". ניתוח זה יתמקד בעקרונות המשפטיים העומדים בבסיס ההחלטה, בהתמודדות עם טענות הצדדים, וביישום ההלכה הפסוקה, תוך הדגשת נקודות מהותיות וחידושים משפטיים ככל שקיימים. **א. העקרונות המשפטיים המרכזיים** 1. **מבחן אי-האמון ("הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים"):** בית המשפט השלום, כב' השופטת זהבית אלדר, ביסס את החלטתו על סעיף 11(1) לחוק הבוררות. הסעיף קובע כי בית המשפט רשאי להעביר בורר מתפקידו אם התגלה כי אינו ראוי לאמון הצדדים. פסיקה עקבית קובעת כי מבחן זה זהה במטרתו ובמהותו למבחן פסלות שופט. כלומר, לא די בתחושה סובייקטיבית של אחד הצדדים, אלא נדרש חשש אובייקטיבי לקיומה של משוא פנים או פגיעה בטוהר ההליך. (סעיפים 24, 25, 26 לפסק הדין). 2. **נטל ההוכחה ורמת ההוכחה:** על בעל הדין המבקש לפסול בורר מוטל נטל ההוכחה להראות, בראיות אובייקטיביות, כי אכן קיים חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט מדגיש כי קביעה שיפוטית בדבר העברת בורר מתפקידו דורשת "תשתית עובדתית ברורה ומוצקה". (סעיף 31 לפסק הדין). 3. **שימוש חריג בסמכות ההעברה:** פסיקת בית המשפט העליון עקבית בקובעה כי סמכות העברת בורר מתפקידו היא סמכות חריגה, שיש לעשות בה שימוש במשורה ורק בנסיבות קיצוניות. זאת, על מנת שלא לפגוע במוסד הבוררות, בכבוד הבוררים, ולמנוע ניצול לרעה של טענות למשוא פנים או ניסיון לבטל החלטות בורר שהתוצאה שלהן אינה רצויה. (סעיף 30 לפסק הדין). 4. **הבחנה בין שופט לבורר שאינו משפטן:** פסק הדין מתייחס באופן מפורש לשוני בין שופט מקצועי לבורר שאינו משפטן (במקרה זה, מהנדס בניין). נקבע כי אמנם גם בורר שאינו משפטן צריך להקפיד על טוהר המידות, אך אמות המידה הנדרשות ממנו עשויות להיות מקלות יותר, שכן הצדדים בחרו בו מתוך מודעות לכך שאינו משפטן ואינו בקיא בכללי הפסלות המשפטיים. (סעיף 28 לפסק הדין). 5. **חוסר כפיפות לדין המהותי, לדיני הראיות ולסדרי הדין:** נקודה מהותית העולה מהחלטת המינוי ומהסכם הבוררות (שלא נחתם אך שונה על ידי בא כוח המבקשת) היא כי הבורר אינו כפוף לדינים אלו. עובדה זו משליכה על הערכת טענות הנוגעות לניהול הדיון, כגון אי-קיום חקירות נגדיות. (סעיפים 45(א) ו-45(ב) לפסק הדין). 6. **חשיבות ההקשר והשיהוי:** בית המשפט מדגיש כי יש לבחון אמירות של בורר תמיד בתוך ההקשר הרחב של הדיון, ולא לדלות אותן באופן נקודתי. בנוסף, שיהוי ניכר בהגשת בקשה לפסילה, במיוחד לאחר שלב מתקדם בהליך (כמו הוראה להגשת סיכומים), מהווה עילה מספקת לדחיית הבקשה. (סעיפים 36, 37, 40 לפסק הדין). 7. **הבחנה בין החלטות דיוניות לחשש למשוא פנים:** החלטות דיוניות הנוגעות לניהול ההליך, שהן בסמכותו של הבורר, אינן מהוות כשלעצמן עילה לפסילה. יש להבדיל בינן לבין התבטאויות או התנהגות המעידות על נעילת דעה או משוא פנים ממשי. (סעיף 32 לפסק הדין). **ב. התמודדות עם טענות המבקשת וההגנות של המשיבים** * **טענות המבקשת:** המבקשת העלתה שורה של טענות כנגד הבורר, הכוללות סירוב לאפשר חקירות נגדיות, אמירות מזלזלות, יחס מועדף למשיבים, נעילת דעה (כפי שמשתמע מהודעה על השלמת חוות דעת לפני הגשת סיכומים), ודרישת תשלום שכר טרחה בלתי סבירה. (סעיפים 6, 8 לפסק הדין). * **הגנת המשיבים:** המשיבים טענו כי מדובר בניסיון של המבקשת לפסול את הבוררות לאחר שנים של הליך, רק משום שהבורר אינו נוטה לצידה. הם הדגישו את בחירתם המודעת בבורר שאינו משפטן, את השיהוי הרב בהגשת הבקשה, ואת העובדה כי רוב הטענות נטולות בסיס עובדתי או ניתנות להסבר סביר בתוך ההקשר. (סעיפים 9-22 לפסק הדין). * **התמודדות בית המשפט עם טענות המבקשת:** * **חקירות נגדיות:** בית המשפט קבע כי המבקשת עצמה ויתרה על קיום חקירות נגדיות, הן בהסכמה דיונית של בא כוחה והן במכתב מפורש. בנוסף, הבורר כלל איפשר חקירות נגדיות בפרוטוקול מיום 7.9.23. (סעיף 45 לפסק הדין). * **אמירות מזלזלות ("הייתי חוסך את התיק הדפוק הזה"):** בית המשפט בחן את האמירה בהקשר, כחלק מוויכוח בין באי הכוח, וקבע כי היא כללית ואינה מכוונת דווקא למבקשת. כן ניתנה משמעות לשיהוי בהעלאת טענה זו. (סעיף 40(ב) לפסק הדין). * **"הוא לא קיים":** גם אמירה זו נבחנה בהקשר, כחלק מניסיון הבורר להרגיע את הרוחות בוויכוח בין המשיב 2 לבא כוח המבקשת. (סעיף 43 לפסק הדין). * **הכנת חוות דעת מראש ("נעילת דעה"):** בית המשפט קיבל את הסברו של הבורר, לפיו חוות הדעת לגבי ליקויי בנייה הושלמה כבר בשנת 2022 (לאחר ביקור באתר), בעוד שמחלוקות אחרות טרם הוכרעו, והדבר אינו מעיד על נעילת דעה. בית המשפט מבסס זאת על פסיקה הקובעת כי הכנת טיוטת פסק דין מבעוד מועד אינה מהווה עילת פסילה. (סעיפים 47-49 לפסק הדין). * **דרישת שכר טרחה:** בית המשפט קבע כי דרישת הבורר לתשלום עבור בחינת בקשת הפסילה, בסך 6,000 ₪, סבירה לאור היקף הבקשה והצורך לבחון חומר רב. נקבע כי הדבר עולה בקנה אחד עם הסכם הבוררות ואינו מהווה תנאי בלתי סביר או עילה לפסילה. (סעיף 52-53 לפסק הדין). * **אמירות כלליות:** בית המשפט הדגיש כי אמירות רבות של הבורר, שנראו לכאורה כמבקרות, נאמרו כחלק מניסיון לנהל את ההליך ביעילות, להרגיע את הרוחות בתוך דיונים טעונים, ולמנוע עיכובים. (סעיפים 40, 41, 42, 44 לפסק הדין). **ג. חידושים ונקודות לדיון** 1. **התמודדות עם "חום" ההליך הבוררותי:** פסק הדין מדגים היטב את האתגרים בניהול הליכי בוררות, במיוחד כאשר מעורבים בהם סכסוכים מורכבים בתחום הבנייה, והצדדים נוטים לטעון בחריפות. בית המשפט מראה כיצד הוא מבחין בין ביטויים שנאמרים מתוך "כאב" או כחלק מניסיון להשליט סדר, לבין כאלה המעידים על הטיה או נעילת דעה. הדבר מדגיש את גמישותו של הליך הבוררות, אך גם את האחריות המוטלת על הבורר לשמור על קו התנהלות תקין. (סעיף 56 לפסק הדין). 2. **חשיבות המסמכים והפרוטוקולים:** ההחלטה מסתמכת באופן נרחב על ניתוח של פרוטוקולי הדיונים. הדבר מדגיש את חשיבות התיעוד המדויק של הליכי הבוררות, ואת הדרך שבה בית המשפט משתמש בפרוטוקולים כראיה מרכזית להערכת התנהלות הבורר והצדדים. 3. **"מראית פני הצדק" לעומת "חשש ממשי למשוא פנים":** בית המשפט דוחה את טענת המבקשת כי די במבחן "מראית פני הצדק" לצורך פסילת הבורר, ומחייב את מבחן "החשש הממשי למשוא פנים". הדבר תואם את ההלכה הפסוקה, לפיה מבחן מראית פני הצדק חל רק בנסיבות קיצוניות ביותר, ולא די בחשש בלבד. (סעיף 55 לפסק הדין). 4. **היחס בין הסכם הבוררות להחלטת מינוי:** פסק הדין מראה כיצד בית המשפט מתייחס גם להסכם הבוררות (אף אם לא נחתם) וגם להחלטת המינוי של בית המשפט. במקרה זה, שניהם קבעו כי הבורר אינו כפוף לדיני הראיות וסדרי הדין, דבר ששימש כבסיס לדחיית טענות בנוגע לניהול הדיון. (סעיפים 45(א), 45(ב), 45(ג)). **ד. סיום** פסק הדין מהווה דוגמה ליישום זהיר של סמכותו של בית המשפט להעביר בורר מתפקידו. הוא מחדד את הדרישה להוכחות מוצקות של משוא פנים או אי-אמון אובייקטיבי, תוך מתן משקל משמעותי לנסיבות, להקשר, לשיהוי, ולגמישות המובנית בהליך הבוררות. הניתוח המעמיק של הפרוטוקולים וההקשרים, והדגש על היעדר תשתית עובדתית מוצקה לטענות המבקשת, מביאים לדחיית הבקשה.