ת"א 24374-11-11

תקציר

התיק נסוב סביב חוב ערבות והאם דיני השיתוף חלים במערכת היחסים שבין חייב שנפטר לבין בן זוגו שנותר בחיים, ובכך מטילים אחריות על בן הזוג בגין החוב. הנתבעת, בת הזוג שנותרה בחיים, טענה כי היא לא הייתה מעורבת בעסקיו של בעלה ולא הייתה מודעת לחוב. התובע, הנושה, לא הביא ראיות לקניין משותף כלשהו או לכוונה לחלוק בחוב הנדון. בית המשפט הכיר בחזקת החובות המשותפים בין בני זוג, אך הגיע למסקנה כי במקרה זה התובע לא עמד בנטל ההוכחה לבסס את חבות הנתבע. גורמים מרכזיים שהשפיעו על ההחלטה כללו את אופי החוב, הנובע מערבות אישית שאינה קשורה לרכוש משותף, חוסר מעורבותה של הנתבעת בעסקי בעלה והיעדר כל טובת הנאה שצברה לה מפעילות החברה. יתרה מכך, מנהל התובעת הודה כי מעולם לא פגש את הנתבעת ולא ביקש את חתימתה על הערבות. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבע, דחה את התביעה והורה לתובע לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הנתבע בסך 15,000 ₪. פסק הדין הדגיש את הצורך בתשתית עובדתית ומשפטית מוצקה כדי להטיל על בן זוג אחריות לחובות בן זוגו.