בש"פ 5980/01

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי לחשודים יש זכות לנוכחות סניגוריהם במהלך מסדרי זיהוי במסגרת חקירת המשטרה, החלה גם על מסדרי זיהוי. הכלל הזה לא חל על שלב האיתור, שבו הקורבנות מדפדפים באלבומים של עבריינים, כי לא ברור מי עורך הדין שצריך להיות נוכח. היעדרו של עורך דין עלול להחליש את משקלה של הראיה, אך לא את קבילותה. במקרה זה, המערער נחשד בשוד ואיומים, ונעשה שימוש במסדר זיהוי מצולם, דבר המקובל אם מסדר זיהוי חי אינו אפשרי. בית המשפט קבע, כי הנסיבות אינן פוסלות את מסדר הצילום, למרות היותו של המערער חשוד ידוע. במקום זאת, כל בעיה בהליך הזיהוי עוברת למשקל הראיות, אשר ניתן לקבוע על ידי שקלול כל הנסיבות. בית המשפט מצא כי הודאתו לכאורה של המערער והאליבי המופרך חיזקו עוד יותר את משקלה של הזיהוי. בית המשפט העליון דחה את הערעור על ההחלטה להאריך את מעצרו של המערער עד תום ההליכים, תוך שהוא מוצא נימוקים ראייתיים מספיקים למעצרו ואין חלופה הולמת. גם מעמדו של המערער כאסיר מורשה והתנהלותו בעבר היו גורמים בהחלטה.