רת"ק 29827-10-23

תקציר

השופטת, תמר בר-אשר, שקלה היטב את עובדות המקרה ואת הדין החל. היא מציינת כי רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות ניתנת רק בנסיבות חריגות ומוצאת כי מקרה זה מתאים להצעת החוק. היא מסבירה כי החלטת הערכאה הנמוכה לדחות את תביעת העותר הייתה שגויה והתבססה על אי הבנה של דוקטרינת הפעולה של בית המשפט. במקרה דנן, פסיקת הוצאות קודמת לעותר בהליך אחר לא הייתה צריכה לשמש לחסימת תביעתו הנוכחית לפיצויים. יתר על כן, ההחלטה הקודמת לא היוותה פעולה משפטית שיש בה כדי למנוע מהעותר לתבוע פיצויים. השופט מתייחס גם לחששו של הערכאה הנמוכה יותר מהיעדר תשתית ראייתית לטענת העותר וקובע כי התנהלותו של המשיב לא הייתה שנויה במחלוקת. לבסוף, היא דנה באי הגשת כתב ההגנה של המשיב ומגיעה למסקנה כי היה על הערכאה הנמוכה יותר להידרש לכתב הגנה, אשר היה כולל את הטענות שהמשיב ביקש להציג. כתוצאה מכך, השופט פוסק לטובת העותר ומבטל את פסק הדין הקודם. היא מורה על מתן פסק דין חדש ברמת בית משפט קמא ופוסקת לעותר הוצאות בסך 6,000 ש"ח, תוך הבטחת החזרת פיקדונו.