ב"ש 1110/83

תקציר

בית המשפט העליון הכריע בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור עורך דין, המערער, עד תום ההליכים המשפטיים. המערער הואשם במספר עבירות, בהן הסתרת פנקס, קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. בית המשפט קבע כי אף שיש די ראיות לכאורה לביסוס האישומים, יש להורות על מעצר לפני משפט רק בנסיבות חריגות, ולא רק על סמך חומרת העבירה. במקרה זה, לא היה חשש לשיבוש הליכי משפט או סכנה לשלום הציבור. אף שמקצועו של המערער כעורך דין וחומרת העבירות הנטענות שבוצעו במסגרת עבודתו היו שיקולים חשובים, הם לא הצדיקו את שלילת חירותו בטרם הוכחה אשמתו. בנוסף, שקל בית המשפט את הקושי בהכנת הגנה נאותה בעת מעצרו של המערער, והורה על שחרורו בתנאים מסוימים, לרבות ערבות, הגבלות תנועה, איסור עריכת דין והופעה סדירה בתחנת משטרה. התנאים נועדו להגן על הציבור ולהבטיח את נוכחותו של המערער במהלך ההליך המשפטי. פסק הדין הדגיש את חזקת החפות ואת החריגות של מעצר לפני משפט, תוך הכרה גם בנסיבות המיוחדות של המקרה.