רע"א 2324/22

תקציר

בית המשפט עיין בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיקי בית המשפט, בבקשת רשות הערעור, בנספחיה ובתגובות המשיבים, ובסופו של דבר החליט לדחות את הבקשה. מדובר בשתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי: האחת בעניין בירור בקשת נאמן למתן הוראות, והשנייה, שחייבה עיכוב ההליך האזרחי עד לבירור זה. המבקשים טענו כי בית המשפט המחוזי התייחס באופן פסול לבקשת הנאמן בשיטה זו במסגרת תביעה רגילה, המשמשת בדרך כלל להנחיית בעלי תפקידים שמונו על ידי בית המשפט. עם זאת, נקבע כי בקשות כאלה יכולות לערב צדדים שלישיים ולקבוע את זכויותיהם. בית המשפט ציין הנחיות מתיקים וחוקים קודמים לפיהן ניתן לפתור סכסוכים באמצעות בקשות להוראות אם הן אינן דורשות בירור עובדתי מורכב, וכי גישה זו לא תפגע בזכויות בעלי הדין. ערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים שבהם המסגרת הפרוצדורלית שנבחרה עלולה לפגוע בזכויותיו של בעל דין. במקרה זה, לא הייתה עילה להתערבות כזו, שכן בית המשפט המחוזי קבע כי התנהלות המבקשים עלולה להשפיע על מסת הנכסים של החייב ועלולה להיות כרוכה בניסיונות להעלים רכוש. בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע כי הנושא אינו מחייב חקירות מורכבות והתחייב להגן על זכויות המבקשים באמצעות הליך הוגן. זאת ועוד, באשר להקפאת ההליכים בתביעה האזרחית, מצא בית המשפט כי למרות שהמבקשים טענו כי החוב נוצר לאחר כינוס הנכסים ולא נזקק לאישור בית המשפט לפשיטת רגל, בית המשפט המחוזי היה מוצדק. היא הדגישה כי התביעה האזרחית עלולה להשפיע על מסת הנכסים של החייב, מה שיחייב פיקוח של בית המשפט לפשיטת רגל כדי למנוע את דלדול קרן הכינוס של החייב. בנוסף, טענות סותרות בין הנאמן לבין העותר בתביעה האזרחית הצדיקו עיכוב כדי להימנע מהחלטות שאינן מתיישבות זו עם זו. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקשים חויבו לשאת בהוצאות ההליך.