ת"א 28251-07-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש למתן פסק דין מקדמי בדבר התיישנות תביעה עתידית ומורה למבקשים לשאת בהוצאות המשפט של המשיב ושל אוצר המדינה. המבקשים הגישו בקשה שסומנה כ"בקשה" ובה ביקשו הבהרות בדבר תקופת ההתיישנות להגשת תביעה עתידית בדבר פרטים מטעים בתשקיף. על פי פסק הדין, הבקשה היא הליך חסר היתכנות פרוצדורלית ובסיס משפטי תיאורטי. בית המשפט מסביר כי הבקשה הייתה צריכה להיות מוגשת ככתב תביעה, שכן אין חוק המתיר במפורש להגישה כבקשה. יתר על כן, הבקשה היא, במהותה, ניסיון מוקדם מדי להאריך את תקופת ההתיישנות, אשר לבית המשפט אין שיקול דעת להיעתר לה ללא בסיס משפטי. המבקשים גם לא הצליחו לתמוך את בקשתם בפרטים או בתצהירים מספקים. לפיכך, הבקשה נדחית, והמבקשים נדרשים לשלם למשיב 7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-5,000 ₪ לאוצר המדינה.